בדיקת ארטריוגרפיה (אשר נקראת גם אנגיוגרפיה מוחית או צנתור מוחי) היא בדיקה המשמשת על מנת להדגים את כלי העורקים המוחיים ואת עורק הקרוטיד (העורק הצווארי) על מנת לזהות חסימת כלי דם או סימנים של טרשת קשה.
בדיקה זו מתבצעת על ידי הזרקת חומר ניגוד אל העורקים האלה, אשר בעזרתו ניתן להפיק תמונה שלה במטרה לזהות חסימה. בדרך כלל, בדיקה זו משולבת גם עם טיפול לפתיחת החסימה, וברוב המקרים הצנתור המוחי אינו רק אבחנתי אלא גם טיפולי.
מהלך הבדיקה
בדיקת הארטריוגרפיה היא בדיקה מורכבת הכוללת מספר שלבים:
- הכנסת צנתר – בשלב הראשון של הבדיקה מכניסים את הצנתר (צינור ארוך) דרך אחד העורקים הראשיים, בדרך כלל דרך עורק הירך.
- ניווט הצנתר אל המוח – בעזרת מערכת שיקוף מנווטים את הצנתר דרך אבי העורקים, אל עורק הצוואר (הקרוטיד) ומשם אל המוח.
- הזרקת חומר ניגוד – בשלב זה, אשר נחשב לשלב האבחנתי של הבדיקה מזריקים אל חומר הניגוד על מנת לזהות פתולוגיות שונות בזרימת הדם המוחית. החומר המוזרק מצולם על ידי קרני רנטגן, והתמונה המופקת מספקת לרופאים אבחנה האם זרימת הדם תקינה, האם קיימת הפרעה אנטומית כמו מפרצת או AVM או האם קיימת חסימה. יש לציין שבמקרים רבים בודקים בשלב זה גם את עורק הקרוטיד, על מנת לראות מה מצבו, האם הוא חסום והאם קיים סיכון שהוא ישלח תסחיף אשר יגרום לשבץ. במהלך הזרקת חומר הניגוד עשוי להופיע כאב ראש וחלק מהמטופלים מתלוננים גם על תחושת חום, אשר חולפת לאחר סיום הבדיקה.
פענוח הבדיקה דורש מיומנות רבה
פענוח בדיקת הארטריוגרפיה דורש מיומנות רבה ביותר והכשרה של שנים רבות. בגלל מערכת העורקים המוחיים הסבוכה כל כך, על הרופאים להכיר את האנטומיה של כלי הדם בצורה מושלמת, ולהבין את המצבים האפשריים אותם ניתן לזהות בבדיקה. ברוב המקרים הבדיקה מתבצעת על ידי נוירו רדיולוגיים או נוירו כירורגים אשר הוכשרו לבצע פרוצדורות פולשניות בצנתורים, וביצועה במקרים רבים מציל חיים.
סיבוכי הבדיקה
בדיקת הארטריוגרפיה היא בדיקה פולשנית, ולכן במהלכה עלולים להתפתח מספר סיבוכים הכוללים:
- קריעת כלי דם – במקרים נדירים, השימוש בצנתר יכול לגרום לקריעת כלי דם ובין היתר לגרום לפגיעה בכלי הדם המוחיים. סיבוך זה נדיר ביותר אך הוא יכול להופיע וחשוב להיות מודעים אליו.
- תגובה אלרגית – קיימים מקרים בהם מופיעה תגובה אלרגית לחומר הניגוד או לחומר ההרדמה, ובמקרים אלה הרופאים יידעו להתמודד עם התגובה ולטפל בה על פי הפרוטוקולים המקובלים.
- דימום וזיהום – בדומה לכל פרוצדורה פולשנית גם במקרה זה יכול להתפתח דימום או זיהום כתוצאה מביצוע הבדיקה, ויש לטפל בו בהתאם.
על מנת להיות מוכנים להופעת הסיבוכים השונים ולחזות אותם מראש, חשוב מאוד לדווח לרופא על אלרגיה (במיוחד לפירות ים או יוד), על היסטוריה של דימום ועל כל מצב רפואי אחר.
מתי מבצעים את הבדיקה?
בדיקת הארטריוגרפיה יכולה להתבצע כמעט בכל מקרה בו יש חשד לשבץ מוחי או להפרעה אחרת בתפקוד כלי הדם המוחיים. במרכזים רפואיים בהם קיימת זמינות גבוהה לבדיקה זו, ניתן לבצע אותה במקרים רבים, כמו חולשה בפנים, הפרעה מוטורית או תחושתית בצד אחד של הגוף, דיבור מבולבל או הפרעות בראיה.
בשנים האחרונות, בדיקה זו הופכת לפופולארית מאוד, בעיקר מכיוון שהדבר החשוב ביותר בה הוא האפשרות הטיפולית, וכל חולה אשר מתגלה אצלו חסימה מוחית או פתולוגיה אחרת יכול לעבור באופן מיידי את הטיפול המתאים לתיקון הבעיה.
אולי יעניין אותך גם:
נתוני שבץ מוחי בישראל – סקירה מקיפה (ומדאיגה)