בעיות הקשורות בקרישת הדם ובדימומים הן מן הנפוצות עימם נאלצים להתמודד רופאים בשגרת היום- יום שלהם, ועם תוצאותיהם נאלצים להתמודד אלפי אנשים ברחבי העולם מידי יום.
כולנו יודעים כי דימום הוא אירוע חירום רפואי, ולרוב, כאשר מדובר בדימום חיצוני רובנו יודעים באופן אינסטינקטיבי שעלינו לעצור אותו. הבעיה נעשית חמורה במיוחד במידה ומדובר בדימום פנימי- אנחנו לא יודעים היכן בדיוק הוא ממוקם ואין לנו יכולת, פרט ליכולת ניתוחית, לעצור אותו, ואנחנו צריכים להסתמך על מנגנוני הקרישה של הגוף כדי שיפעלו.
המצב נעשה מסובך יותר כאשר אדם שיש לו בעיה במנגנון הקרישה מדמם. כיום לאנשים רבים יש "בעיה" מלאכותית במנגנון הקרישה עקב נטילה של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם שאחת מתופעות הלוואי שלהם הוא קושי בעצירת דימומים. אותם אנשים הם "מועדים" יותר לסבול מדימומים ספונטאניים, ביניהם גם דימומים מוחיים.
הסיבות לדימום מוחי
המוח הוא אחד האיברים החשובים ביותר בגופו של אדם. לולא היה מוחנו מתפתח בצורה כה מורכבת, לא היינו יכולים להיות היצורים שאנחנו כיום. בגלל היותו של המוח איבר כל כך מורכב, הוא דורש אספקה שוטפת של הרבה מאוד חמצן וחומרי מזון שונים. אספקה זו מגיעה למוח על ידי מערכת מסועפת של כלי דם המזינים את רקמת המוח בכל מה שהיא זקוקה לו.
לאחר שראינו כי המוח היא רקמה העשירה מאוד בכלי דם, אנחנו מבינים כי על מנת שיוצר דימום מוחי, אחד מכלי הדם האלה צריך להינזק. ישנם מספר מנגנונים בהם יכול להיווצר נזק לכלי דם שיוביל אחריו לדימום, להלן העיקריים שבהם:
- יתר לחץ דם – דפנות העורקים בנויות כך שהן יכולות להתמודד עם לחצים בטווח מסוים. עלייה בלחץ הדם שנמשכת זמן רב, לרוב שנים, מחלישה את הדפנות של כלי הדם ובייחוד את של העדינים בהם שמספקים דם לחלקי המוח העמוקים. היחלשות זו יכולה להוביל ליצירת חור בדופן ובעקבות כך לדימום.
- מלפורמציות במבנה העורקים – מדובר על מומים, מולדים או נרכשים, במבנה העורקים והורידים במוח. מומחים אלה הופכים את כלי הדם לרגישים מאוד לפגיעות וכתוצאה מכך הם נוטים לדמם בקלות יתרה.
- טראומה – אחד המנגנונים השכיחים ביותר שגורמים לדימום מוחי הוא פגיעה משמעותית בראש. הפגיעה שיכולה להיות כתוצאה מתאונת דרכים, נפילה או חבטה על ידי חפץ כהה, גורמת לטלטול של המוח בתוך קופסת הגולגולת ולקריעה של כלי דם המדממים אל תוך המוח.
כיצד דימום מוחי גורם לאירוע מוחי?
אירוע מוחי נוצר כאשר רקמת המוח לא מקבלת אספקת דם נאותה. במידה וכלי דם שאמור לספק דם לחלק מסוים במוח נקרע ומתחיל לדמם, מנגנון הנזק הוא כפול: מצד אחד הרקמה לא מקבלת מספיק דם מכיוון שכלי הדם שמספק אותה הוא קרוע, מצד שני, הדם הרב שמצטבר בחלל הגולגולת שהיא קופסא סגורה, יוצר אפקט של לחץ על רקמת המוח שסביבו וגורם בכך נזק אדיר לתאי המוח.
התוצאה של שני התהליכים הללו היא מוות של רקמת מוח והופעה של חסרים נוירולוגים. במידה והדימום מתרחש באזור קריטי כמו לדוגמא גזע המוח, השבץ יכול להסתיים במוות.
טיפול
בראש ובראשונה עם הופעה של סימנים המחשידים לאירוע מוחי יש לדאוג לפינוי מהיר ככל הניתן לבית חולים, שם תבוצע סריקה מוחית כדי לקבוע מהו מנגנון השבץ.
במידה ואובחן שבץ עקב דימום מוחי (שבץ המורגי) הטיפול המוצע כיום הוא טיפול ניתוחי במהלכו מוסרת ההמטומה (צבר הדם) שנוצרה עקב הדימום, ובמקביל החולה מקבל אספקה של חמצן בריכוז גבוה ותרופות נוספות שמטרתן היא לשקמו.