שבץ איסכמי הוא הגורם המרכזי לשבץ מוחי, וכ-85% מאירועי השבץ המוחי נגרמים בגלל שבץ איסכמי. שבץ איסכמי מופיע לאחר הפרעה באספקת הדם אל רקמת המוח, הנגרמת בדרך כלל אחרי חסימת כלי דם. הגורמים העיקריים לשבץ האיסכמי הם יצירת קריש דם בתהליך טרשתי והגעת תסחיף ממקום אחר בגוף.
הפתופיזיולוגיה של שבץ איסכמי
המרכיב העיקרי במנגנון השבץ האיסכמי הוא חסימת כלי דם מוחי, אשר גורמת לירידה בזרימת הדם לאזור עליו הוא אחראי. הירידה באספקת הדם לרקמת המוח גורמת למצב של איסכמיה, ותוך מספר דקות הרקמה המוזנת עלולה למות. ירידה מוחלטת של אספקת הדם, גורמת למוות של הרקמה תוך 4-10 דקות, וחסימה לא מלאה עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך תוך שעה.
ניתן להבין שרקמת המוח מאוד רגישה לירידה באספקת הדם, ולכן ככל שנטפל בשבץ מהר יותר, כך פחות אזור יינזק. עיכוב בטיפול, גורם לכך שהאיסכמיה קשה יותר ומשפיעה על שטח נרחב יותר וכתוצאה הנזק גדול יותר.
גורמים המשפיעים על חומרת הפגיעה
קיימים מספר גורמים עיקריים המשפיעים על חומרת הפגיעה:
- היקף החסימה – היקף החסימה הוא אחד המרכיבים המשמעותיים של חומרת הנזק האיסכמי. ככל שהחסימה תהיה קשה יותר, כמות הדם שבכל זאת מגיעה לרקמה תרד והנזק יהיה חמור יותר. לדוגמא, חסימה מלאה תוביל לאיסכמיה קשה ולמוות תוך מספר דקות, ואילו חסימה קלה תוביל לתסמינים מינוריים או לאירוע מוחי חולף. חשוב לזכור שקוטר כלי הדם תורם גם כן לסיכוי לפגיעה, וכאשר מדובר בכלי דם צר (כפי שקורה בכלי דם המושפעים מטרשת עורקים) הסיכויים שלו להיחסם עולים.
- האזור החסום – מיקום החסימה הוא בעל חשיבות קריטית בחומרת הפגיעה ובהתפתחות הסימפטומים. באופן תיאורטי, כאשר מיקום החסימה נמצא בתחילת כלי הדם, אזור נרחב יותר ייפגע. לעומת זאת, פגיעה לקראת סוף כלי הדם עלולה להוביל לכך שחלק קטן יותר מהמוח ייפגע.
- נוכחות כלי דם קולטרלים – כלי דם קולטרליים הם כלי דם נוספים אשר מספקים דם לאותו אזור. כלי הדם הקולטרליים נוצרים באופן טבעי, על מנת לשפר את זרימת הדם למוח, ובמידה והם קיימים הם יכולים לעזור להמשיך לספק דם למוח למרות חסימה. במילים אחרות, למרות שכלי דם נחסם, נוכחות של כלי דם קולטרלי עוזרת להמשיך לספק את הדם לאותו אזור במוח ולמנוע את האיסכמיה. לא ניתן לדעת מראש האם ישנם כלי דם קולטרליים, ולכן גם לא ניתן לצפות את היקף הפגיעה בין אנשים שונים.
שבץ על רקע טרשת עורקים
טרשת העורקים היא תהליך כרוני בו מתפתח פלאק טרשתי על דופן עורקי הגוף. במקרים של שבץ, הפלאק מתפתח בדופן העורקים שבמוח, ועקב גורמים שונים עלול להיקרע ולהביא ליצירת קריש. מצבים המעודדים את יצירת הקריש הם קרישיות יתר (לאחר עישון, שימוש בגלולות למניעת הריון ומחלות רקע), השמנה ויתר לחץ דם.
שבץ קרדיו-אמבולי
אחד הגורמים העיקריים לשבץ איסכמי הוא שליחת תסחיפים מהלב אל המוח. הגורם העיקרי ליצירת תסחיפים בלב הוא פרפור פרוזדורים, אשר ללא טיפול מתאים עלול להביא ליצירת קריש דם ושליחתו אל המוח. ולכן, רוב החולים הסובלים מפרפור פרוזדורים או ממחלות לב מבניות אחרות מטופלים על ידי קומדין, אשר אמור למנוע את יצירת הקריש ובכך להפחית את הסיכון לשבץ.
שבץ מעורק לעורק
גורם נוסף העלול להוביל לשבץ הוא יצירת קריש דם בעורק מסויים ושליחתו אל עורק במוח. בדרך כלל קריש הדם המדובר נוצר לאחר תהליך ממושך של טרשת עורקים בעורק הקרוטידי, ומשם מגיע אל המוח. בדרך כלל כאשר מדובר באדם עם גורמי סיכון, ניתן לבצע אולטרסאונד קרוטידי על מנת להעריך את זרימת הדם ואת הסיכון לשליחת תסחיף.
אולי יעניין אותך גם:
חום יולי-אוגוסט: האם חום קיצוני גורם לשבץ מוחי? חוקרים בדקו