הטיפול בתא לחץ לאחר אירוע מוחי, נחשב לטיפול ניסיוני, מכיוון שהוא אינו הוכח בצורה מספקת מבחינה אמפירית. טיפול זה עשוי לסייע בשיקום מוטורי אצל חולים אשר לקו בשיתוק עקב מצב של שבץ מוחי איסכמי, ולהחליף סידרת טיפולים מפרכת אשר כללה ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור ועוד.
השהייה בתא הלחץ אמורה לעודד עוררות מוטורית ותנועתית. בנוסף, תא הלחץ עשוי אף לעזור בבעיות זיכרון אשר התרחשו בעקבות האירוע המוחי.
טיפול זה תומך בהשערות אודות יכולות הריפוי של החמצן כגורם המאפשר לדכא זיהומים, מסייע לייצור קולגן ורקמות חדשות. את הטיפול בתא הלחץ, רצוי ומומלץ לבצע עד כשלוש שנים מרגע השבץ. תוצאותיו יהיו יעילות יותר, ככל שהטיפול ייעשה מוקדם יותר.
טיפול זה אינו מוכר על ידי משרד הבריאות כחלק מסך הטיפולים לאחר אירוע מוחי, בניגוד למקרי פגיעה אחרים לאחר כוויות, למשל. לכן, במקרים אלה, הוא יכול להינתן באופן פרטי בלבד, באחד מהמרכזים הרפואיים הגדולים התומכים בו.
הליך הטיפול בתא הלחץ
בתא הלחץ, אשר הינו חדר אטום, יושב המטופל עם מסכת חמצן, לפרקי זמן ארוכים. בתא הלחץ ניתן לעלות את לחץ האוויר ללחצים גבוהים, כך שניתן לבקר את כניסת האוויר הרב ודחיסתו. ככל שלחץ האוויר יוכל להיות גבוה יותר, כך הרקמות והתאים יוכלו לקבל כמות חמצן גדולה יותר.
הרעיון הינו כי תאי המוח שנפגעו סובלים ממחסור אקוטי בחמצן, ולכן צורת טיפול זו אמורה להחזיר את החמצן אשר היה חסר להם, וכך לעורר אותם ולהחזיר אותם לתפקוד. השהייה בתא הלחץ הינה לכל הפחות למשך שעתיים, באופן יומיומי, למשך מספר חודשים, עד לקבלת תוצאה מספקת.
הורדת הלחץ בהדרגתיות חשובה גם בסיום הטיפול, כמו גם בתחילתו, על מנת שהמטופל יוכל לשוב ולהתרגל באופן נינוח יחסית ללחץ האוויר השורר מחוץ לתא הלחץ. יעילות הטיפול, כאמור לא נבדקה במחקרים אמפיריים רחבי היקף.
עם זאת, ישנם מספר מטופלים אשר דיווחו על שיפור בתנועתיות ובתחושת הגפיים, גם אם הם לא חוו חזרה מלאה של תנועתית הגפה. מטופלים רבים, משלבים את הטיפול בתא לחץ עם טיפולי פיזיותרפיה עקביים ומסודרים, כך שהיכולת להפריד בין תוצאות הטיפולים השונים הינה מועטה.
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הפוטנציאליות עלולות להיגרם עקב רמת החמצן הגבוהה. תופעות אלו עלולות לכלול פגיעה באוזן התיכונה (אשר אמורה להוות איבר בקרה במצבים של השוואות לחצים), או חבלה ריאתית. תופעות אלה עשויות להיות זמניות ולהסתדר מאליהן. פגיעה ריאתית ניתנת למניעה באמצעות התווית נגד לטיפול אשר מחייבת צילום חזה תקין לפני תחילת הטיפול.
מעבר לכך, עלולים להופיע פרכוסים, עקב חשיפה לרמות חמצן גבוהות מדי, אשר הינן רעילות לתאי המוח במידה מסוימת. בכדי להימנע מתופעה זו, עושה המטופל מספר הפסקות בטיפול, אשר בהן הוא נושם חמצן בריכוז רגיל.
בכל מקרה, במהלך הטיפול כולו, קיימת ביקורת ופיקוח רפואי צמוד על המטופלים מבחינה רפואית וטכנית. כל תסמין מקדים, אשר עלול להראות על פגיעה כלשהי, מנוטר ונלקח בחשבון שיקולי עלות תועלת הטיפול. לפני ואחרי הטיפול מתבצעות בדיקות רבות, על מנת לבחון את יעילות הטיפול, כמו למשל מיפוי ראש, והשוואות שונות.
בישראל, קיימים רק מספר מועט של תאי לחץ פעילים, אשר יכולים לשרת את קהל המטופלים לאחר אירוע מוחי. הטיפול, בדרך כלל יהיה מורכב מ 60 טיפולים אשר יינתנו מדי יום ביומו. אי ההכרה הרפואית בהליך זה, מונעת ומעכבת את המשך ההתפתחות של דרך טיפול זו.