חוקרים שפועלים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת נאנג'ינג שממוקמת בסין פרסמו לאחרונה מחקר מטא אנליטי שבו בחנו שבעה מחקרים שנערכו בנושא הקשר שבין צריכת חלבון לבין הסיכון ללקות בשבץ מוחי. המחקר התפרסם בכתב העת המפורסם והמוערך Neurology. מחקר זה מיישר קו עם מחקרים נוספים שבוצעו בתחום שבחנו קשר זה והעלו ממצאים דומים.
מה ידוע לנו עד כה?
המחקרים הקודמים שנערכו בתחום העלו את ההשערה כי צריכה מוגברת של חלבונים בתזונה היומיומית יכולה להוות מעין גורם מגן בפני שבץ מוחי. המנגנון שהציעו המחקרים השונים עובד על ידי הפחתת לחץ הדם בעקבות הצריכה המוגברת, שכן יתר לחץ דם מהווה את אחד מגורמי הסיכון העיקריים ללקות בשבץ מוחי.
עם זאת, הממצאים שהעלו המחקרים השונים לא היו חד משמעיים ולכן החליטו החוקרים שפועלים בסין לנתח את הממצאים משבעה מחקרים רחבי היקף שנערכו בתחום ושנחשבים למקיפים ביותר שנערכו עד כה.
סך הכול השתתפו בשבעת המחקרים שנכללו במחקר הסיני 254489 נבדקים. מחקר אחד נערך בשבדיה, שניים מהמחקרים שנכללו בסקירה נערכו ביפן ואילו ארבעה מהמחקרים נערכו בארצות הברית. המחקרים השונים נמשכו בין שמונה עשרה לעשרים שנה.
הממצאים שעלו מהמחקרים השונים
מתוך שבעת המחקרים שנסקרו במחקר הסיני שישה מהם הראו באופן חד משמעי כי הסיכון ללקות בשבץ מוחי היה באופן מובהק סטטיסטית נמוך יותר בקרב הנבדקים שצרכו את כמות החלבון היומית הגבוהה ביותר. למעשה, הגדלה של סך הצריכה היומית הממוצעת בעשרים גרם בלבד בהשוואה לקבוצה שצרכה את הכמות הנמוכה ביותר הובילה להקטנה של הסיכון ללקות בשבץ מוחי בעשרים ושישה אחוז.
עוד יש לציין, שהסיכון ללקות בשבץ מוחי היה פונקציה של סוג החלבון שצרכו הנבדקים ולא רק של כמות החלבון. הסיכון הנמוך ביותר היה מנת חלקם של אלו שצרכו חלבון מן החי ואילו צריכה של חלבון מן הצומח סיפקה גורם מגן בעל עוצמה חלשה יותר. בסיכום המאמר ציינו החוקרים כי לו רק ניתן היה להגביר את צריכת החלבון מן החי בעולם, ניתן היה להפחית את מספר מקרי השבץ המוחי ברחבי העולם בקרוב למיליון וחצי מקרים מדי שנה.
עם זאת, סייגו החוקרים את הממצאים שלהם בכך שישנו צורך לבצע מחקרים נוספים בתחום על מנת לאשש את התוצאות וזאת משום שהמחקרים השונים שנסקרו במחקר בוצעו בשיטות מחקר שונות ועל אוכלוסיות שונות.
המצב בישראל
מדי שנה מתרחשים בישראל לבדה מאה ושלושים אלף מקרי שבץ מוחי. סך הכול הולכים לעולמם מדי שנה בישראל כששת אלפים וחמש מאות בני אדם כתוצאה משבץ מוחי, מה שממקם את השבץ המוחי במקום הרביעי בטבלת גורמי התמותה בישראל.
בקרב קשישים מהווה השבץ המוחי את גורם התמותה שממוקם במקום השלישי בטבלה זו. תשעים אחוז ממקרי השבץ הם תוצאה של קריש דם מוחי ואילו עשרת האחוזים הנותרים הם תוצאה של דימום תוך מוחי.
כיום ידוע כי די במספר שניות בהן מתרחשת חסימה של כלי דם במוח בשביל לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמת המוח. הנזק יכול לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים כמו למשל שיתוק של חצי גוף באופן פרמננטי, בעיות דיבור ותקשורת ואף מוות במקרים שבהם החסימה של כלי הדם התרחשה באזורי המוח שאחראים על פעולת מערכת הנשימה והלב.
הסיבה השכיחה ביותר לשבץ מוחי היא טרשת עורקים. במחלה זו מתבייתים מרבצי שומן בדפנות של כלי הדם החלקים וגורמים ליצירה של פלאק טרשתי. הפלאק הטרשתי גורם לחסימה של מעבר הדם התקין וכן במקרים מסוימים חלק מהפלאק שנוצר במקום מרוחק בגוף עלול להינתק מכלי הדם, לזרום במערכת הדם ולהיתקע בכלי דם שמוביל דם למוח.