נכון להיום לא ניתן לחזות או לצפות מראש את האופן שבו השבץ ישפיע על הלוקים בו. ההשלכות של הפגיעה משתנות בהתאם לאזור המוחי שסבל מליקויים באספקת החמצן במהלך האירוע המוחי ובהתאם למשך הזמן שבו חלו ליקויים באספקת החמצן לאזורים המעורבים בשבץ.
כך לדוגמה ישנם חולים שלאחר השבץ לא סובלים מבעיות קוגניטיביות, אך נותרים עם שיתוק חלקי, אחרים עלולים לסבול מחוסר יכולת לשלוט על הרגשות וישנם שיחושו כאבים או תחושת שריפה באזורים שונים בגוף ללא שום גירוי חיצוני. במאמר שלפניכם נדון בבעיות התמצאות, המופיעות בחולי שבץ בשכיחות גבוהה יחסית.
כיצד באות בעיות ההתמצאות לידי ביטוי לאחר שבץ מוחי?
בעיות ההתמצאות לאחר שבץ מוחי יכולות לבוא לידי ביטוי בהתמצאות המרחבית ובהתמצאות בזמן. כך לדוגמה החולה יכול לשכוח את הדרך לביתו או לשכוח כליל היכן הוא גר, אך להתמצא היטב בזמן ולעומת זאת ישנם חולים הסבורים כי הם נמצאים בשנה הלא נכונה, אך מסוגלים להגיע לביתם ללא קושי. כמובן שלעתים שתי הבעיות מופיעות בו זמנית.
באופן כללי בעיות התמצאות ובלבול שכיחים מאוד לאחר שבץ מוחי כשבדרך כלל הבעיות חולפות באופן עצמוני ימים ספורים לאחר האירוע. עם זאת, בחלק מהמקרים מדובר בבעיות שלא חולפות מאליהן. במקרים האלו, הבעיות מפריעות במידה רבה לתהליך השיקום.
חשיבות האבחון של בעיות התמצאות לאחר שבץ מוחי
ישנה חשיבות עליונה לאבחן את בעיות ההתמצאות בשלב כמה שיותר מוקדם, שכן אדם הסובל מבעיית התמצאות במרחב למשל, נמצא בסיכון ללכת לאיבוד. כמו כן אבחון מוקדם יסייע לבנות תכנית טיפולים מתאימה ולהתניע את השיקום מוקדם ככול האפשר. מעבר לכל זה, יש לאפיין במדויק את בעיות ההתמצאות וזאת כיוון שההערכה הראשונית תספק בסיס שיאפשר לבחון את ההתקדמות של המטופל לאורך הזמן במהלך השיקום.
ישנם מספר שאלונים המסייעים לאבחן בעיות התמצאות כשחשוב במיוחד לבצע אבחנה מבדלת בין בעיות התמצאות לבין הפרעות תקשורת שעשויות לגרום לכך שהמידע שמחזיק המטופל לא יובן בצורה הנכונה. אבחון של בעיות התמצאות מבוצע במסגרת הערכה קוגניטיבית תפקודית המאפשרת לקבל החלטות בנוגע ליכולתו של המטופל לחזור למקום עבודתו, לגור לבדו ועוד.
אילו מבדקים מסייעים לאבחון בעיות התמצאות לאחר שבץ מוחי?
להלן שני כלים המסייעים לאבחון והערכת בעיות התמצאות לאחר שבץ מוחי:
- MMSE– the Mini Mental State Examination (מבחן קצר לאבחון מנטלי) הוא שאלון המשמש לבירור מצבו הקוגניטיבי של הנבדק ובמיוחד לאבחון של שיטיון בקשישים. כמו כן הוא משמש ככלי להערכת רמת החומרה של הפגיעה הקוגניטיבית ומאפשר לבצע מעקב אחרי שינויים קוגניטיביים לאורך הזמן. המבחן כולל בין היתר משימות כמו לדוגמה כתיבת משפט או מילוי הוראות כתובות ובנוסף לכך על הנבדק לנקוב בתאריך ולהסביר לבוחן היכן הם נמצאים.
- LOTCA– Lowenstein Occupational Therapy Cognitive Assessment הוא מבחן המיועד עבור קשישים בני יותר משבעים הסובלים מלקות נוירולוגית. מבחן זה בוחן בנוסף ליכולת ההתמצאות בזמן ובמרחב, גם את התפיסה החזותית והמרחבית של הנבדק, את יכולות החשיבה שלו, את יכולת השימוש שלו בחפצים ועוד.
כיצד מטפלים בבעיות התמצאות לאחר שבץ מוחי?
ישנן מספר גישות שיקומיות המשמשות לטיפול בנפגעי שבץ מוחי. כך לדוגמה ישנן הדוגלות בכך שיש לאמן את היכולות הקוגניטיביות של המטופל ולהתמקד בליקויים ולעומת זאת, ישנם מומחים הדוגלים בכך שיש דווקא לנצל את העוצמות של המטופל ולהתאים את הסביבה או המטלה ליכולותיו. כמו כן ישנם המשלבים בין שתי הגישות.
בכל מקרה של בעיות התמצאות חשוב במיוחד להגן על המטופל ולדאוג לכך שיישאר תחת השגחה אישית צמודה. במקרה של בעיות חמורות של התמצאות במרחב מומלץ למנוע מהמטופל לצאת מביתו בגפו ובמידת הצורך ניתן להלבישו בחולצה שעליה כתובים פרטיו האישיים, כתובתו ומידע בנוגע לבעיות מהן הוא סובל. זאת למקרה שיצליח לחמוק מהבית ויאבד את דרכו מבלי שיוכל לתקשר היטב עם הסביבה.
כמו כן ניתן לרכוש כיום שעון מיוחד המכיל מערכת GPS, המאפשר לאתר את המטופל במקרים בהם הוא מצליח לחמוק מביתו. חלק מהשעונים האלו מצוידים במערכת תקשורת, המאפשרת לחולה לנהל שיחה עם בני משפחתו בלחיצת כפתור ולבני המשפחה לתקשר עם המטופל.
אולי יעניין אותך גם:
בית חולים שיקומי לאחר אירוע מוחי
recoveriX – הכירו את המערכת הממוחשבת שתסייע בשיקום משבץ מוחי