שבץ קריפטוגני הוא שבץ מסיבה לא ברורה, כלומר, שבץ שלא ניתן לזהות את הגורם המרכזי לו. במקרים בהם לא ניתן לאפיין האם הסיבה לשבץ הוא שליחת תסחיף, קריש דם או תהליך של טרשת עורקים ניתן להגיד שהשבץ הוא שבץ קריפטוגני. השכיחות של שבץ קריפטוגני היא גבוהה יחסית, ובכ-30-40% מהאירועים המוחיים מדובר על שבץ קריפטוגני.
מהם הגורמים?
פעמים רבות קשה מאוד לאתר את הגורם העיקרי לשבץ קריפטוגני, ובמקרים אלה השבץ מופיע באופן מפתיע ובלתי צפוי. השבץ הקריפטוגני נגרם לרוב בגלל נוכחות של תסחיף חבוי אשר נוצר מסיבות שונות ומגיע אל המוח וגורם לשבץ. הגורמים העיקריים לשבץ הקריפטוגני הם:
- תסחיף חבוי על רקע הפרעת קצב – במקרים של הפרעות קצב ובעיקר פרפור פרוזדורים קיים סיכון מוגבר להיווצרות תסחיפים ושליחתם אל המוח. מצב כמו פרפור פרוזדורים פרוקסיזמלי (PAF) הוא מצב בו מופיע פרפור פרוזדורים באופן זמני, ולכן לא תמיד ניתן לזהות אותו על ידי בדיקה פיזיקלית או באמצעות אק"ג.
- תסחיף חבוי על רקע הפרעה מבנית בלב – קיימים מקרים רבים של מומי לב מולדים אשר גורמים להפרעה מבנית קלה ביותר אשר לא גורמת להופעת סימנים קליניים בחיי היום יום. עם זאת, כאשר ההפרעות המבניות האלה באות לצד גורמי סיכון נוספים לשבץ, עשוי להתפתח שבץ מוחי על ידי תסחיף שנוצר בלב ונשלח אל המוח. המצב הנפוץ ביותר העלול לגרום לשבץ קריפטוגני הוא נקב סגלגל פתוח (PFO – patent foramen ovale) אשר מגביר את הסיכון לשבץ המוחי. כמו כן, פגמים במחיצת הלב כמו ASD עלולים גם כן להוביל לשבץ.
- תרומבופיליה – מצבים של קרישיות יתר עלולים להופיע על רקע מחלה אוטואימונית או על רקע ממאירות, ולעתים מובילים להיווצרות שבץ קריפטוגני.
מדוע קשה לזהות את גורמי הסיכון לשבץ הקריפטוגני?
השבץ הקריפטוגני נוצר על רקע גורמי סיכון חבויים, אשר אינם בולטים לעין ולא מגבירים את החשש מהופעה של שבץ. מצב של פרפור פרוזדורים פרוקסיזמלי קשה מאוד לאבחון, וגם אם כן לא תמיד מתחילים בטיפול מונע בגלל שיקולים שונים.
אנומליות מבניות של הלב הם גם כן מצב שאינו גורם לתסמינים קליניים, ולכן לא נלקח בחשבון כאשר מדובר בשבץ קריפטוגני. מלבד זאת, שבץ קריפטוגני מופיע לרוב בצעירים, ולכן קשה מאוד לחשוד בהופעת המחלה ולהימנע ממנה.
פרפור פרוזדורים פרוקסיזמלי כגורם לשבץ קריפטוגני
אחד הגורמים החשובים לשבץ קריפטוגני הוא פרפור פרוזדורים פרוקסיזמלי. הפרעת הקצב הנגרמת באופן זמני, גורמת לכך שהזרמת הדם על ידי הלב אינה תקינה ועלולים להיווצר קרישים. כתוצאה, הקרישים עלולים להגיע אל המוח ולגרום לשבץ.
במקרים של פרפור פרוזדורים קבוע, חולים רבים מטופלים בקומדין על מנת למנוע את היווצרות הקרישים והופעת השבץ. במקרה של פרפור פרוזדורים פרוקסיזמלי, קשה מאוד לאבחן את הפרעת הקצב ולכן הטיפול לא ניתן בזמן.
PFO כגורם לשבץ קריפטוגני
גורם חשוב נוסף לשבץ קריפטוגני הוא נקב סגלגל פתוח. הנקב הסגלגל הוא חור קטן במחיצה בין עליות הלב אשר הוא שריד להתפתחות העוברית. בדרך כלל, הנקב הסגלגל נסגר לאחר הלידה, אך הוא עלול להישאר פתוח במקרים שונים. בדרך כלל PFO אינו גורם לסימנים קליניים וניתן לחיות איתו בלי כל בעיה, ופעמים רבות אנשים הסובלים מכך אפילו לא מודעים לבעיה.
עם זאת, קיימים מקרים בהם PFO גורם לשבץ מוחי במנגנון של העברת קרישי דם מוורידי הרגלים אל המערכת העורקית ומשם אל המוח. הנקב הסגלגל הפתוח משמש במקרה זה כמתווך בין המערכת העורקית למערכת הוורידית, ובכך גורם להגעת קרישי דם מוורידי הרגליים (תופעה נפוצה למדי) אל המוח ולשבץ קריפטוגני.