ההבדלים בין נשים לגברים יכולים להיות תהומיים. ההתארגנות ליציאה מהבית, סדרי העדיפויות, המחשבות על העתיד ועוד מיליון דוגמאות שמוכיחות את המשפט האלמותי – "גברים ממאדים, נשים מנוגה".
ההבדלים הללו באים לידי ביטוי כמעט בכל תחומי החיים, אך בתחום הבריאות היינו מצפים שההבדלים יהיו מינוריים – הרי מדובר על בני אדם בעלי מערכת רבייה שונה בלבד, אז אם כן – למה שיהיו הבדלים? מחקרים רבים מהשנים האחרונות מראים כי גברים ונשים יכולים להיות שונים מהותית – בתגובה לתרופות, במחלות לאורך החיים ואפילו לאחר אירועים רפואיים.
אחד המחקרים העדכניים ביותר מגלה כי בשנים האחרונות הסיכון לשבץ בקרב גברים נמצא בירידה, אך אצל נשים אין שינוי משמעותי – ומה גורם להבדל?
סיכון לשבץ – גברים ונשים משני צידי המטבע
כיצד ניתן למדוד ירידה בשיעור השבץ אצל נשים לעומת גברים לאורך זמן? המחקר שנערך עשה זאת על ידי מדידה מדויקת של מספר המטופלים והמטופלות שלקו בשבץ בתקופת הזמן שבין השנים 1998-2010. הנתונים נאספו מאוכלוסייה של כמיליון וחצי מטופלים והתוצאות הדגימו כי חמישים ושבעה אחוזים מן הלוקים בשבץ היו נשים.
כאשר נערכה מדידה שניסתה להשוות בין אחוז החולים והחולות ב-1998 ועד 2010 נתגלה כי אצל הגברים חלה ירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית, בעוד שנשים לא חוו ירידה גדולה שכזאת.
סוג השבץ
קיימים שני סוגי שבץ שונים. הסוג הראשון הוא "שבץ המורגי" – זהו שבץ המתבטא בדימום אל תוך המוח וכך לגרום לחוסר תפקוד במקום בו מתרחש הדימום. שבץ זה נמצא בשיעורים דומים אצל נשים וגברים והוא לא השבץ המדובר במחקר.
הסוג השני הקיים נקרא "שבץ איסכמי". זהו שבץ המתבטא בחסימה של כלי הדם המוביל לחלקים מסוימים במוח על ידי קריש. בשבץ איסכמי ישנה ירידה בתחלואה אצל גברים, לעומת נשים שאחוזי החולות נותרו כמעט זהים לאורך השנים.
גורמי סיכון הנחשבים "גבריים"
כחלק מההבדלים המצויים בעולם בין נשים לגברים ניתן לראות גם גורמי מחלה שונים המאופיינים כ"גבריים". יתר לחץ דם, שומנים בדם וסכרת הן מחלות שיש לנשים ולגברים כאחד – אך מאחר ויש להן נטייה להופיע יותר אצל גברים, הן גם זוכות לטיפול מוקפד יותר אצל קהל המטופלים הגברי.
נשים לעיתים כלל אינן יודעות שיש להן לחץ דם גבוה ואף שומנים בדם עלולים לא להיות מטופלים כראוי. אלו גורמי סיכון מובהקים לשבץ וחוסר טיפול ראוי שלהם מסביר את הסיכון הגבוה יותר של נשים לעומת גברים בנושא.
גורמי סיכון הנחשבים "נשיים"
אחוז הנשים החולות במחלת המיגרנה גבוה יותר מאחוז הגברים החולים במחלה. בנוסף, מיגרנה נחשבת לגורם סיכון לתחלואה בשבץ בשנים מתקדמות יותר.
טיפולים נוספים הנחשבים נשיים כגון: החלפת הורמונים גם הוא מעלה את הסיכון לשבץ עתידי.
למרות זאת, נתונים אלו לא נלקחו בחשבון בזמן המחקר שקבע כי אחוז הגברים הלוקים בשבץ נמצא בירידה למול אחוז הנשים – ונתונים אלו בהחלט יכולים להטות את התוצאות ולהסביר את חוסר הירידה בתחלואה אצל נשים שנבדקו במחקר.
סיכון התחלתי
מעניין לגלות, כי למרות נתוני המחקר – התחלואה בשבץ גבוהה יותר אצל גברים באופן מספרי.
הנתון מובהק במיוחד לפני גיל הבלות אצל נשים, אך גם לאחר גיל המעבר נשים אינן מדביקות את הפער באופן משמעותי והמחלה נותרת נפוצה יותר אצל גברים.
לסיכום, מעניין לגלות כי נתוני התחלואה של שבץ נמצאים בירידה אצל גברים לעומת נשים, אך הסיבה לכך עדיין מסתורית ולא הוכחה באופן מדעי.