קלינאית תקשורת יכולה לסייע רבות לסובלים מבעיות דיבור לאחר שבץ מוחי, אם כי ברוב המקרים לא ניתן יהיה לשקם את יכולת הדיבור בצורה מושלמת. לפני שנפתח בדברים חשוב לציין כי לא כל המטופלים לאחר שבץ יזדקקו לטיפול של קלינאית תקשורת וזאת כיוון שלא בכל מקרה של שבץ נגרם נזק למרכז הדיבור במוח.
באופן כללי הנזק המוחי משתנה בהתאם לאזור שסבל מפגיעה באספקת החמצן במהלך האירוע המוחי ולכן ייתכנו תסמינים רבים שכלל לא כוללים פגיעה בדיבור. בין היתר נפגעי שבץ יכולים לסבול למשל מירידה בתחושה באזורים שונים בגוף, משינויים באישיות, שינויים בתפקוד התנהגותי, בעיות רגשיות ועוד כהנה וכהנה בעיות חמורות יותר ופחות, מבלי לחוות שום ירידה ביכולת הדיבור אולם עם פגיעה ביכולות התקשורת.
עוד יש לציין כי בעיות דיבור שמקורן בפגיעה במרכז הדיבור במוח יכולות להתרחש לא רק בעקבות שבץ מוחי אלא גם בעקבות חבלות או פציעות ראש, גידול מוחי, או כל גורם אחר שיכול לגרום לפגיעה במרכז הדיבור.
חשיבות האבחון לפני השיקום
תהליך השיקום יכול להתחיל רק לאחר שהמטופל עבר אבחון מקיף, יסודי ופרטני. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבעיות הדיבור יכולות לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומגוונות ולא ניתן להתאים את התכנית הרלוונטית למטופל, מבלי לקבוע מאילו בעיות ספציפיות הוא סובל. תהליך האבחון מבוצע על ידי קלינאית תקשורת כשבמקרים בהם הפגיעה המוחית הייתה בחצי המוח הימני, ברך כלל אין צורך לעבור אבחון כיוון שמרכז הדיבור ממוקם בחצי המוח השמאלי.
כיצד ניתן לשקם את יכולת הדיבור לאחר שבץ מוחי?
בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב הציבור הרחב לפיה שיקום הדיבור מזכיר את האופן שבו מלמדים תינוק או פעוט לדבר, הרי שמדובר על תהליך שונה לגמרי. זאת כיוון שבינקות המוח שלנו בריא אבל הידע נעדר ובאדם מבוגר אחרי שבץ, המוח לא פועל כשורה, אך הידע הקשור ליכולת הדיבור ישנו. הנזק למרכזי הדיבור הוא בלתי הפיך והדבר נכון בנוגע לכל נזק מוחי באשר הוא.
עם זאת, ישנם אזורים מוחיים מסוימים הנמצאים במצב של כוננות, כלומר אזורים שתפקידם להיכנס לפעולה כאשר האזורים הסמוכים אליהם נפגעים. אי לכך, תפקידה של קלינאית התקשורת הוא לעורר את האזורים המוחיים המסוגלים לקחת חלק בפעולת הדיבור ולעודד אותם לקחת על עצמם תפקידים פעילים.
מדובר בתהליך ארוך של תרגול שבמהלכו נותן המטפל למטופל משימות שונות כמו לדוגמה השלמת משפטים, התאמת מילים לתמונות, זיהוי קשרים בין אותיות לבין צלילים ועוד. מאחר והמרכזים המוחיים שהיו אמונים על כל הפעולות הקשורות בדיבור כבר לא מתפקדים, אמורות המשימות השונות לגרות את האזורים שנמצאים בכוננות להיכנס לפעולה במקומם.
מה משפיע על הפרוגנוזה?
למועד התחלת הטיפול ישנה השפעה משמעותית על הפרוגנוזה של המטופל, כלומר על הסיכוי שישוב לדבר בצורה תקינה. אמנם אין אפשרות כפי שציינו להשיב את יכולת הדיבור לרמה הקודמת, אך אם מתחילים את הטיפול סמוך מאוד לאירוע המוחי, הוא יהיה אפקטיבי ומוצלח יותר. לרוע המזל, במקרים מסוימים חולים ממתינים חודשים עד להתחלת הטיפול ובזמן הזה הסיכוי לשיפור משמעותי קטן והולך.
בנוסף למועד התחלת הטיפול, לכמות שעות התרגול ישנה השפעה רבה מאוד גם כן על הפרוגנוזה. מטופלים הנהנים מתמיכה משפחתית או מקצועית, היכולים לתרגל את "שיעורי הבית" שניתנו להם על ידי קלינאית התקשורת, לרוב מגיעים להישגים טובים יותר, בהשוואה למטופלים בודדים שלא מתרגלים את המשימות השונות שוב ושוב. מעבר לכל זה, ישנה השפעה כמובן לחומרת הנזק המוחי.