על פי מחקר של אוניברסיטת סינסינטי שפורסם באופן מקוון ב-15 ביולי ב-Neurology®, כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה מצביע עם פערים משמעותיים באחוזי השרידות של אוכלוסיה מרקע שחור/ בעלי עור כהה לעומת אוכלוסייה בעלת עור לבן.
ד"ר דיוויד רובינסון מאוניברסיטת סינסינטי, המחבר המוביל של המחקר, אמר כי מחקרים קודמים בחנו תוצאות שבץ לטווח קצר של 30 או 60 יום, אך הפעם הצוות בדק שיעורי הישרדות חמש שנים לאחר שבץ. הישרדות שתלויה בעיקר בטיפול הניתן ברגע הופעת השבץ וכן בשיקום לאחר אירוע מוחי אותו מקבלים המטופלים.
"זה היה הניסיון הראשון להסתכל על תקופת מעקב ארוכה הרבה יותר לאחר שבץ, מכיוון שלהרבה מההתערבויות שפיתחנו יש השפעה רבה יותר לטווח ארוך מאשר בטווח הקצר. מעולם לא הצלחנו להראות שתוצאות משבץ השתפרו באופן מובהק לאורך תקופות זמן ארוכות יותר," אמר רובינסון, רופא חוקר במכון Gardner Neuroscience של UC ופרופסור עוזר במחלקה לנוירולוגיה ורפואת שיקום בבית הספר לרפואה של UC.
החוקרים שאבו נתונים ממחקר השבץ של סינסינטי רבתי וצפון קנטקי, שעוקב אחר האפידמיולוגיה של שבץ באזור בן חמש מחוזות בסינסינטי רבתי מאז 1993. רובינסון אמר שאזור זה הוא מיקרוקוסמוס של ארצות הברית, המייצג ייצוג דומה של גזע, השכלה ומעמד חברתי-כלכלי כמו המדינה בכללותה.
בקרב חולים עם שבץ איסכמי חד, הסוג הנפוץ ביותר של שבץ, התמותה חמש שנים לאחר שבץ השתפרה מ-53% ב-1993-94 ל-48.3% ב-2015, ירידה מוחלטת כמעט כפולה ממה שהיה צפוי באוכלוסייה הכללית. לא היו שינויים בהישרדות חמש שנים עבור חולים לאחר דימום תוך-מוחי, הסוג החמור ביותר של שבץ.
"בפעם הראשונה, ראינו שהיה שיפור ברור בתמותה חמש שנים לאחר שבץ, וזה כנראה נובע לפחות חלקית ממערכות הטיפול בשבץ שהוקמו כאן בסינסינטי," אמר רובינסון. "הנתונים מרמזים שיש לנו התערבויות ספציפיות בטיפול בשבץ שמשפרות באופן לא פרופורציונלי את התמותה עבור קבוצה מסוימת זו של אנשים." אחד הטיפולים הפופולאריים והקריטיים הנם מתן TPA בסמוך לאירוע המוחי.
בעוד שהמספרים הכוללים משתפרים, נמצא כי אנשים שחורים היו ב-20% יותר סיכוי למות תוך חמש שנים לאחר שבץ איסכמי מאשר אנשים לבנים. מחקרים קודמים אישרו ששבץ נפוץ יותר באנשים שחורים, אך מחקר זה מצא בפעם הראשונה שהתוצאות לטווח ארוך גרועות יותר עבור חולים שחורים.
רובינסון אמר שאין גורם יחיד לשיפור הכולל בתמותה, אך השילוב של טיפולים חדשים והקמת מערכת מקיפה יותר של טיפול בשבץ תרמו לכך. באופן דומה, מספר אי-שוויונות חברתיים, כלכליים וסביבתיים לטווח ארוך כנראה תורמים לתוצאות גרועות יותר עבור חולים שחורים.
בהמשך, רובינסון אמר שנתונים אלה מבהירים כי מעקב וניטור מתמשכים של חולים לאחר שבץ הם קריטיים להמשך שיפור ההישרדות לטווח ארוך, במיוחד בקרב חולים שחורים.
"זה כולל לוודא שהם על התרופות הנכונות כדי למזער את הסיכויים שלהם לקבל שבץ נוסף; לשמור אותם על התרופות שאנחנו יודעים שעוזרות, כולל תרופות לכולסטרול; ולשמור על לחץ הדם שלהם בשליטה," הוא אמר.
בנוסף, יותר אנשים ששורדים שבץ כנראה אומר יותר אנשים שחיים עם מוגבלויות שנגרמו על ידי השבץ שלהם, מה שמדגיש את הצורך בשירותי שיקום מתמשכים ומשתפרים כמו מרפאת השיקום משבץ של UC.
"אם אנחנו עוזרים לאנשים לשרוד יותר, נצטרך לפתח טיפולים טובים יותר כדי לעזור להם עם המוגבלות שלהם, וזה מוקד גדול של קבוצת השיקום שלנו כאן, שאני חושב שהיא קריטית," אמר רובינסון. "אני לא חושב שיש דרך להסתכל על הנתונים האלה ולא להיות מודאג ממספר האנשים שישרדו ויזדקקו לעזרה מבחינת להפוך אותם לתפקודיים ככל שנוכל."
מקור המידע:
https://www.news-medical.net/news/20240715/New-research-reveals-persistent-racial-gap-in-stroke-survival-rates.aspx