טיפול רפואי חדשני בשבץ – צינתור עם ממסי קרישי דם

שבץ איסכמי

שבץ מוגדר כהפרעה בזרימת הדם למוח. הפרעה זו לובשת שתי צורות עיקריות: שבץ איסכמי, הכרוך בהיווצרות קריש החוסם כלי דם חשוב, או שבץ המורגי (דימומי), הכרוך הדימום מכלי דם המונע אספקת דם תקינה.

הרוב הגדול של החולים הסובלים משבץ סובלים משבץ איסמכי, ולא המורגי. לכן, הטיפול הראשוני העיקרי של חולים אלו נוגע להרס של קריש הדם, כדי לאפשר חזרה מהירה ותקינה של דם למוח.

חשיבות הטיפול המהיר בשבץ איסכמי

אספקת דם חשובה מאוד לכל איברי הגוף, ובמיוחד לתאי המוח – הנוירונים. תאים שונים בגוף נבדלים זה מזה ביכולת ההישרדות ללא אספקת דם וחמצן. תאי המוח הם הרגישים ביותר להפסקה בזרימת הדם – מעריכים שהפרעה בת מספר דקות בלבד יכולה להוביל לנזק בלתי הפיך ומוות של תאי המוח. לכן, התייחסות רפואית מהירה ככל האפשר היא מהותית להצלחה של הטיפול הרפואי, ולהפחתה משמעותית במידת הנזק שנותר לאחר השבץ. טיפול מוקדם הוכח כמפחית את הפגיעה המוטורית והקוגניטיבית במוח, ומשפר את ההישרדות ואיכות החיים של החולים.

אפשרויות טיפוליות שונות בשבץ איסכמי

כיצד ניתן לטפל בשבץ איסכמי? הדרך המקובלת מזה שנים ארוכות היא טיפול בחומרים ממסי קריש. מערכת הקרישה בגופנו היא מערכת עדינה, המצויה בשיווי משקל מדויק. במערכת זו נמצאים חלבונים שונים האחראיים על יצירת קרישי דם (פקטורי קרישה), וחלבונים האחראיים על פירוק קרישים.

פעילות מתואמת של מרכיבים אלו מאפשרת זרימת דם תקינה וטובה לכל איברי הגוף, עם יצירת קרישים במקרים נדרשים (למשל: פציעה) כאשר יש צורך בפירוק מהיר של קריש דם נעשית התערבות חיצונית במערכת זו, ולדם מוזרקים חומרים שונים המסייעים בזירוז פירוק הקריש.

התרופה הנפוצה ביותר לטיפול בשבץ איסכמי היא tPA – tissue Plasminogen Activator. תרופה זו מפעילה את הפלסמינוגן, האחראי על פירוק הקריש. מתן של tPA תוך מספר שעות מהופעת הסימפטומים של השבץ המוחי היא הטיפול המקובץ והנפוץ במרבית המרכזים הרפואיים בעולם.

טיפול נוסף, הצובר תאוצה בשנים האחרונות, הוא טיפול באמצעות צינתור מוחי. בצינתור מוחי מחדירים צנתר זעיר אל תוך כלי הדם המוחיים, ומנסים לפתוח את כלי הדם החסום באופן מקומי. טיפול זה אנלוגי לטיפול המקובל בהתקף לב – שבו נחסם כלי דם כלילי המוביל דם למוח.

צינתור מוחי קשה יותר לביצוע, כרוך בסיבוכים רבים יותר, ודורש טיפול בכלי דם בעלי קוטר קטן יותר. עם זאת – הטיפול הופך לטיפול חשוב ומציל בבתי חולים המתמחים בכך. צינתור מוחי נעשה בדרך כלל על ידי רדיולוג פולשני או נוירו כירורג.

טיפול משולב – צינתור וממסי קרישי דם

אם קיימות שתי אפשרויות טיפול יעילות בשבץ איסכמי – מדוע לא לנסות לשלב בניהן? האם טיפול משולב בממסי קריש דם עם צינתור יכול לשפר את תוצאות הטיפול בחולים? על שאלה זו ניסה לענות מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי המוביל The New England Journal of Medicine.

במחקר השתתפו חולים שסבלו משבץ, הגיעו לבית החולים תוך שלוש שעות, וקיבלו טיפול ב – tPA. חולים אלו חולקו לשתי קבוצות באופן אקראי: קבוצה אחת קיבלה טיפול נוסף בצינתור (טיפול אנדוווסקולרי), וקבוצה שנייה לא קיבלה טיפול נוסף. לאחר שלושה חודשים נעשה הערכה של החולים באמצעות סקלה מקובלת, להערכת היכולת התפקודית.

המחקר שהוצג במאמר הופסק באופן מוקדם. לאחר השתתפותם של כ – 650 חולים, התגלה שאין הבדל משמעותי בין שתי שיטות הטיפול. טיפול עם tPA בלבד השיג תוצאות דומות מאוד לטיפול משולב של tPA וצינתור, בכמה שיטות מדידה שונות. בנוסף, שתי השיטות היו דומות בבטיחותן – שיעורי התמותה היו קרובים מאוד זה לזה בשתי הקבוצות, וכך גם שיעורי הדימום התוך מוחי.

נראה, שלמרות התקוות שתלו החוקרים בטיפול משולב זה, אין בכך יתרון לחולים. ברור, שאם טיפול דרך הווריד בממיסי קרישי דם משיג תוצאות דומות לטיפול המשולב, הרי שהוא עדיף. ייתכן שמחקרים חדשים יישפכו אור על חוסר היעילות של הטיפול המשולב, ואולי יצליחו לזהות קבוצות שונות של חולי שבץ, שאצלן טיפול אנדוווסקולרי בצינתור ייימצא יעיל.