שבץ מוחי הוא אירוע מסכן חיים, ללא צל של ספק. גם כאשר צולחים אותו ניצבים בפני תקופת שיקום שעלולה להיות מורכבת וממושכת, עם סיכונים שונים. בכל הנוגע לקשר בין שבץ מוחי לקורונה, הדעות חלוקות והממצאים עדיין רחוקים מלהיות חד משמעיים. מה שמעניין הוא שייתכן שתרופות נוגדות קרישה, המשתלבות בתוכנית השיקום של רבים, עשויות לספק את ההגנה הנדרשת מפני נגיף הקורונה.
מה הקשר בין שבץ מוחי לבין קורונה?
אם נחזור לחודשים הראשונים של מגפת הקורונה, התמונה שהתקבלה הייתה של עלייה בשכיחות השבץ המוחי, גם בקרב צעירים. בבתי החולים בעולם דיווחו על צעירים שחוו שבץ מוחי, כשגם מבחינה ביולוגית ניתן למצוא הסברים דוגמת עלייה בקרישת הדם או נזק לכלי הדם שאחראים על הובלת דם למוח עקב הנגיף.
לאחרונה, נראה שהתמונה העולה מהדיווחים ומהמחקרים מעט שונה. מצד אחד, יש בהחלט מקרים של מחלת קווסקי המופיעה אצל חולי קורונה, בעיקר ילדים אבל לא רק. בנוסף, הנתונים מצביעים על יותר אירועי קרישת דם בקרב חולי קורונה, בעיקר הקשים שבהם (כמו מחלות זיהומיות אחרות), וקרישת דם כידוע מגדילה את הסיכויים לשבץ. ניתן לראות שאכן חולים רבים סובלים מקרישי דם, שעלולים לגרום לחסימת ריאות, לשבץ מוחי ולתמותה – גם בקרב צעירים.
מן העבר השני של המשוואה, לא מופיעים דיווחים רבים על פגיעות אפשריות בכלי הדם בצוואר, פגיעה שכידוע מגדילה את הסיכויים לשבץ מוחי. במהלך תקופת הקורונה לא נתקלנו בדיווחים המצביעים על עלייה מדאיגה במספר חולי השבץ המוחי שמגיעים לבית החולים, כשגם במחלקות הקורונה לא נרשם עד כה מצב של תחלואת יתר. שיעור התמותה משבץ מוחי בתקופת הקורונה לא שונה בהרבה מהשיעור המקביל במחלות קשות באופן כללי. קראו עוד על: קורונה ושבץ מוחי..
אלו הם ההסברים האפשריים להיווצרות הקרישים בשל נגיף הקורונה
המנגנון העומד בבסיס התפתחות קרישי הדם במהלך נגיף הקורונה אינו ידוע באופן מלא, וכך גם בכל הנוגע לאוכלוסייה הרגישה של אנשים שחוו שבץ מוחי. אחד המחקרים החשובים שפורסמו בהקשר הזה הראה כי ישנם נוגדנים עצמניים – כלומר נוגדנים שבימים כתיקונם מספקים לגוף את ההגנה החשובה מפני סוגים שונים של פולשים – תוקפים באופן שגוי את תאי הגוף. כאשר התאים המותקפים הם אלו שאחראים על הרכבת כלי הדם, עלולים להיווצר אותם קרישים.
מחקר נוסף מצא כי נגיף הקורונה עלול לגרום למחלה זיהומית שבין ההשלכות שלה על הגוף ניתן למנות דלקת המביאה לקרישי דם זעירים באזור הריאות. חלק מקרישי הדם הם נוטרופילים, תאי חיסון שאמורים לסייע בלכידת פתוגנים. בעקבות הדלקת נוצר מצב של גירוי יתר שלהם, מה שעלול להביא לחסימת כלי דם ולהיווצרות קרישי דם עקב כך.
אז מה ניתן לעשות?
כל אדם צריך לעשות הכל על מנת לשמור על עצמו מנגיף הקורונה, וזה נכון על אחת כמה וכמה במקרה של אנשים שחוו שבץ מוחי. כך למשל נראה שבקרב חולי קורונה, שבץ מוחי צפוי להוכיח את עצמו כמורכב יותר להתמודדות, עם סיכויים גבוהים לפגיעה קשה במישור הנוירולוגי.
בד בבד יש פתרונות שעשויים להקטין עבורם את הסיכונים לסיבוכים שונים. תרופות מדללות דם, הניתנות החל מהשלבים המוקדמים, משתלבות פעמים רבות בתמונת הטיפולים. תרופות נוגדות קרישה מונעות את הסיבוך העיקרי שהזכרנו מעלה, שהוא כאמור נפוץ מאוד בקרב אנשים שעברו שבץ מוחי, ובכך הן עשויות להציל חיים.
מקורות ולקריאה נוספת:
Neutrophil extracellular traps (NETs) as markers of disease severity in COVID-19
Prothrombotic autoantibodies in serum from patients hospitalized with COVID-19