כולסטרול הוא חומר שומני, המורכב מטבעות של פחמן, ונמצא בכל התאים בבעלי החיים. כולסטרול נדרש גם לפעילות תקינה של הגוף שלנו, שומר על מבנה יציב של ממברנות התאים, ומהווה מקור חשוב ליצירה של הורמונים רבים, וביניהם הורמוני המין.
עם זאת, רמות גבוהות של כולסטרול בדם נוטות להצטבר על דפנות העורקים, ולגרום בתהליך איטי ליצירה של פלאק טרשתי. פלאק טרשתי מביא לחסימה הדרגתית של כלי הדם, עם תהליך דלקתי מקומי המערב חומרים ותאים שונים. קרע בפלאק הטרשתי יכול להוביל ליצירת קריש דם, עם חסימה של כלי דם באופן פתאומי.
הכולסטרול לא נע בזרם הדם באופן חופשי (מכיוון שאיננו מסיס במים), אלא צמוד לנשאים חלבוניים המעבירים אותו ממקום למקום. נהוג לחלק את הכולסטרול בדם לשתי קבוצות עיקריות – כולסטרול הנישא בדם מהתאים לכבד, ונקרא הכולסטרול הטוב (HDL), והכולסטרול הרע (LDL), המעביר כולטרול לרקמות ונקשר להתפתחות טרשת.
כולסטרול וסיכון לאירוע מוחי
רמות גבוהות של כולסטרול רע, כמו גם רמות נמוכות של כולסטרול טוב, מגבירות מאוד את הסיכון לאירוע מוחי. נתונים אלו מקובלים כמוסכמה בעולם הרפואי. עם זאת, הם שנויים במחלוקת לאור נתונים סותרים ממספר מחקרים רפואיים.
מחקר גדול שפורסם לפני כ- 17 שנה בכתב העת הרפואי The Lancet בחן את הקשר בין רמות כולסטרול גבוהות לאירוע מוחי. במאמר תואר שילוב של מחקרים שונים, שהקיפו בסך הכל כ – 450,000 איש לאורך תקופת מעקב שנעה בין חמש לשלושים שנה. במהלך המעקב, 13,397 מהנבדקים פיתחו אירוע מוחי. למרבה ההפתעה, לא נמצא קשר בין רמות כולסטרול גבוהות לאירוע מוחי.
מחקרים אחרים שבוצעו לאחר מכן הראו קשר קל, בייחוד ברמות הכולסטרול הגבוהות במיוחד. חוקרים רבים סבורים שתוצאות אלו משקפות הטייה מסויימת, מפני שרמות כולסטרול גבוהות מעלות סיכון לשבץ איסכמי, אך מפחיתות סיכון לשבץ המורגי (דימומי). בכל אופן, לאור ההגיון הביולוגי וקשר שנמצא במחקרים מאוחרים, מקובל להתייחס היום לרמות כולסטרול גבוהות כגורם סיכון לשבץ מוחי.
טיפול תרופתי ברמות גבוהות של כולסטרול בדם
טיפול תרופתי בהפחחת הכולסטרול הרע יכול להועיל מאוד בהורדת רמתו בדם, ולכן גם מונע אירוע מוחי באחוזים ניכרים. התרופות העיקריות להפחחת רמת הכולסטרול הן תרופות מקבוצת ה"סטטינים". תרופות אלו מעכבות את האנזים HMG-coA reductase, האחראי על יצירתו של כולסטרול בגוף.
טיפול תרופתי משלים את ההתייחסות התזונתית המתאימה, הכוללת מיעוט באכילת מאכלים עתירי כולסטרול, כמו בשר וגבינות עם אחוזי שומן גבוהים. הסטטינים נמצאו כיעילים ביותר בהפחת רמת הכולסטרול, ובהורדת הסיכון לאירוע מוחי.
מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו שההפחתה בסיכון לשבץ בעקבות טיפול בסטטינים היא בשיעור של כ- 25%. סטטינים אומנם מפחיתים את הסיכון לשבץ איסכמי (הנגרם מחסימת כלי דם), אך מעלים במעט את הסיכון לשבץ המורגי (הנגרם מדימום לרקמת המוח).
תופעת הלוואי העיקרית האפשרית של הטיפול היא כאבי שרירים, שיכולים להתדרדר במצבים קשים וקיצוניים להרס שריר הדורש הפסקה של הטיפול התרופתי (רבדומיוליזיס). רמות הכולסטרול הרע הנחשבות כתקינות הן מתחת ל – 130 מ"ג לד"ל, אך בנוכחות של מחלת רקע נוספות (כמו סוכרת ומחלות לב) המטרה הטיפולית נמוכה יותר, ומגיעה ל – 100 מ"ג לד"ל ולעיתים גם 70 מ"ג לד"ל.
אין כיום אמצעים תרופתיים יעילים להעלאת רמת הכוסלטרול הטוב בדם. ככל הנראה פעילות גופנית סדירה מעלה את הכולסטרול הטוב ומסייעת גם כך בהפחתת הסיכון לשבץ.