יתר לחץ דם הוא מחלה נפוצה מאוד בעולם. חלק נכבד מהאוכלוסייה סובל מלחץ דם גבוה, ומקבל טיפול תרופתי כדי להפחית את לחץ הדם. לחץ דם גבוה פוגע בזרימה התקינה של הדם בעורקים.
עורקי הגוף מצופים בשכבת תאים דקה, שכבת אנדותל, ששלמותה חיונית לתפקוד כלי הדם והזרימה התקינה בהם. יתר לחץ דם לאורך שנים פוגע באנדותל ובתפקוד כלי הדם, ומעלה את הסיכון למספר מחלות: פגיעה כלייתית, התקפי לב וגם אירוע מוחי.
מקובל להגדיר יתר לחץ דם כאשר מדידת לחץ הדם במספר זמנים שונים גדולה מ – 140/90 (המספר הראשון מייצג את לחץ הדם הסיסטולי, בעת התכווצות הלב, והמספר השני מייצג את לחץ הדם הדיאסטולי, בעת הרפיית הלב). עם זאת, קו גבול זה הוא קו גבול שרירותי למדי, וככל הנראה יש השפעה מיטבית של הפחתת לחץ הדם גם מתחת לערכים אלו במניעת אירוע מוחי והתקפי לב.
יתר לחץ דם כגורם סיכון לאירוע מוחי
יתר לחץ דם הוא ככל הנראה גורם הסיכון בר המניעה החשוב ביותר לשבץ מוחי. הפחתה בלחץ הדם מועילה במניעת שבץ מוחי גם בחולים שלא סבלו מעולם מאירועים מוחיים, וגם בחולים לאחר שבץ, הנמצאים בסכנה מוגברת לאירועים נוספים.
מחקרים רבים שבוצעו, כולל מטא אנליזות (מחקרים רחבים המסכמים נתונים ממספר רב של מחקרים קודמים) הראו שהפחתה בלחץ הדם יעילה במניעה של שבץ מוחי, כמו גם התקפי לב ואירועים אחרים הקשורים לתפקוד לא תקין של כלי הדם. נמצא גם יחס ישיר בין ההפחתה בלחץ הדם לבין ההפחתה בסיכון. כלומר, ככל שהטיפול בלחץ הדם יעיל יותר, כך פוחת הסיכון לשבץ מוחי ומחלות אחרות.
טיפול ביתר לחץ דם
למרות ניסיון רב שנים בטיפול תרופתי ביתר לחץ דם, עדיין אין הסכמה כללית בעולם הרפואה על פרוטוקול טיפולי עם עדיפות ברורה ביחס לאלטרנטיבות אחרות בטיפול ביתר לחץ דם. מספר התרופות הקיימות היום לטיפול גדול מאוד, ואפשרויות הבחירה, בהתאם למטופל, שונות.
בחירת הטיפול קשורה גם למחלות נלוות (מחלות כליה, אי ספיקת לב, אסטמה, ועוד), תופעות הלוואי של הטיפול, והעדפות אישיות של הרופא והחולה. הקבוצות עיקריות של תרופות המיועדות לטיפול ביתר לחץ דם הן:
- חסמי ACE – תרופות אלו משפיעות על האנזים ACE, ומעכבות את פעולתו. כתוצאה מכך יורדת כמות האלדוסטרון בגוף, ולחץ הדם יורד דרך השפעה כלייתית. תרופות עם מנגנון פעולה דומה שייכות לקבוצת חסמי הקולטן לאנגיוטנסין (ARB), הקשור גם הוא לאותה שרשרת פעילות ביוכימית.
- חסמי ביטא – תרופות אלו חוסמות את הקולטן לאדרנלין, מפחיתות את קצב הלב ופעולתו, ומורידות את לחץ הדם.
- תרופות משתנות – מספר תרופות, מקבוצות שונות, מביאות להפרשה מוגברת של נוזלים מהכליה ובמערכת השתן. הפרשה מוגברת זו מביאה לירידה בכמות הדם והפחתה בלחץ הדם. התרופות המשתנות העיקריות לטיפול ביתר לחץ דם הן התיאזידים.
- חסמי תעלות סידן – תרופות אלו מונעות כניסה של סידן לתאי השריר החלק המצויים בדפנות העורקים. מכיוון שכניסה של סידן חיונית להתכווצות התאים, הרי שתאי השריר בעורק רפויים, והוא מתרחב. התרחבות העורקים מביאה לירידה בלחץ הדם.