כאשר מדברים על שבץ מוחי, תסחיף הוא קריש דם הנוצר במקום מסויים בגוף ומגיע בסופו של דבר אל המוח וגורם לחסימה. המנגנון הפתופיזיולוגי של השבץ התסחיפי הוא של שבץ איסכמי, כאשר גורם החסימה מגיע מחוץ למוח על ידי זרם הדם וגורם לחסימה של עורק במוח ולשבץ מוחי.
השבץ התסחיפי הוא מצב שכיח יחסית ומופיע בעיקר אצל אנשים עם מחלות רקע לבביות או בעלי היסטוריה של טרשת עורקים. חשוב לציין שניתן לאתר את גורמי הסיכון האלה ולטפל באנשים הנמצאים בסיכון בטיפול מניעתי האמור למנוע את התפתחות התסחיפים ולהפחית את היארעות השבץ המוחי.
שבץ קרדיו-אמבולי
אחד הגורמים השכיחים ביותר לשבץ מוחי הוא שבץ קרדיו-אמבולי, בו התסחיפים מגיעים אל המוח מהלב. באופן כללי, פעילות לא תקינה של הלב יכולה להוביל לזרימה טורבלנטית הגומת ליצירת קרישים, אשר עשויים לעשות את דרכם עם זרם הדם אל המוח.
במילים אחרות, במקרים אלה נוצרים קרישי דם קטנים בתוך הלב, העושים דרכם אל המוח וגורמים לשבץ. ולכן, במקרים רבים של חשד לתסחיפים מטפלים בחולים על ידי קומדין, אשר אמור למנוע את יצירת הקרישים. הסיבות העיקריות לשבץ קרדיו-אמבולי הן:
- פרפור פרוזדורים – הפרעת קצב שכיחה ביותר הנחשבת לגורם מרכזי ליצירת קרישי דם ושליחתם למוח. פרפור פרוזדורים מאובחן בקלות על ידי בדיקה פיזיקלית או אק"ג, וניתן לטפל בו בדרכים שונות. במקרים רבים, בהם קיים סיכון מוגבר לשבץ מוחי מטפלים בחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים בקומדין על מנת להפחית את הסיכון לשבץ.
- פגמים במחיצת הלב – פגמים במחיצה כמו PFO ו-ASD עלולים לגרום לשליחת תסחיף אל המוח. מדבר במצבים שהם בדרך כלל א-סימפטומטיים, ולכן לא מאובחנים, ובמקרים אלה השבץ מגיע באופן מפתיע ומכונה שבץ קריפטוגני. PFO הוא מצב מולד בו הנקב הסגלגל נשאר פתוח ומתקיים מעבר דם בין העליות. במקרים אלו, קיים סיכון להגעת קרישי דם מוורידי הרגליים, דרך הלב והנקב הסגלגל אל המערכת העורקית ומשם אל המוח, ולכן מדובר בגורם סיכון לשבץ. ASD הוא סוג נוסף של מעבר בין העליות אשר עלול גם כן לגרום לשבץ מוחי במנגנון דומה.
- מחלות מסתמים – עלולות גם כן לגרום להפרעה בזרימת הדם בלב וליצירת קרישים, אשר עלולים להגיע אל המוח ולגרום לשבץ.
שבץ מעורק לעורק (artery to artery stroke)
סוג נוסף של שבץ תסחיפי יכול להופיע לאחר הגעה של תסחיפים מעורק אחר אל המוח. בדרך כלל, מדובר בקרישי דם הנוצרים בעורק הקרוטידי (נמצא בצידי הצוואר) ומגיעים ממנו ישירות אל המוח. העורק הקרוטידי הוא עורק אשר עשוי להתפתח בו תהליך של טרשת העורקים אשר מסתיים ביצירת קריש דם ושליחתו אל המוח.
גורמי הסיכון לטרשת עורקים בעורק הקרוטידי דומים מאוד לגורמי הסיכון ה"רגילים" לטרשת עורקים וכוללים עישון, יתר לחץ דם, השמנה, חוסר פעילות גופנית וכו'. בדרך כלל, אנשים הנמצאים בסיכון (כמו כאלה שעברו אירועים מוחיים חולפים) צריכים לעבור אחת לתקופה בדיקת אולטרסאונד קרוטידי, על מנת לאפיין את זרימת הדם בעורק ולהעריך את הסיכון לשבץ מוחי.
במקרים מסויימים ניתן אף לטפל בהיצרות של העורק הקרוטידי והתהליך הטרשתי על ידי התקנת תומכן ועל ידי סוגים נוספים של טיפולים. מלבד עורק הקרוטיד, מצב של יצירת תסחיף עלול להופיע לאחר כל פתולוגיה אחרת בעורקים האחרים המזינים את המוח. במקרים אלה, עלול להיווצר קריש דם אשר ייסחף עם זרם הדם עד הגעתו לנקודה בה "ייתקע" ויגרום לחסימה של זרימת הדם ולשבץ.
אולי יעניין אותך גם:
המדריך השלם לטיפול מהיר בשבץ מוחי