אירוע מוחי מתרחש בדרך כלל כתוצאה מבעיות רפואיות שמלוות את החולה במשך שנים בין אם בידיעתו ובין אם שהוא איננו מודע להן. ישנם מצבים נדירים בהם אירוע מוחי מתרחש ללא התרעה מוקדמת וללא בעיות רפואיות משמעותיות קודמות, אלא בעקבות אירוע של לחץ חריג, פתאומי וחריף.
במידה ואירוע לחץ כזה מתרחש במקום העבודה במועד סמוך לאירוע המוחי, ניתן לטעון כי האירוע המוחי הינו בעצם "תאונת עבודה". במידה והחולה מוכר כנכה של תאונת עבודה, הוא יהיה זכאי לתגמולים גבוהים יותר מאשר תגמולי הנכות הרגילים. ביטוח לאומי מערים קשיים רבים בדרך להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה.
אירוע מוחי – תנאים להכרתו כתאונת עבודה
על מנת שאירוע מוחי יוכל להיות מוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קשר ישיר בין אירוע שהתקיים בעבודה בסמוך לאירוע המוחי עצמו. כמו כן עליו להוכיח כי רק האירוע המלחיץ הוא זה שגרם לשבץ המוחי ולא גורמים אחרים שהיו שם מלכתחילה, כגון, בעיה של לחץ דם גבוה שהחולה סבל ממנה תקופה ארוכה לפני האירוע, מחלות תורשתיות, גנטיקה של אירועים מוחיים וכדומה. ברגע שישנם גורמים נוספים אשר הם עלולים להוות הגורם לתאונת העבודה, יישלל הקשר בין האירוע המלחיץ בעבודה לבין האירוע, והאירוע המוחי לא יוכר כתאונת עבודה.
גם לגבי האירוע המלחיץ בעבודה ישנם תנאים והגבלות: למשל, אדם אינו יכול לטעון כי אווירה מתמשכת אשר מאפיינת את העבודה במשך זמן רב, היא שגרמה לאירוע המלחיץ. עובד אשר עבד בלחץ עבודה במשך שנים רבות, ואשר לחץ זה לא השתנה לפני האירוע המוחי, לא יוכל לטעון כי הלחץ המתמשך הוא שהביא לאירוע המוחי.
האירוע המלחיץ במקום העבודה צריך להיות חד פעמי, חריף בעוצמתו וסמוך מאד למועד האירוע המוחי. לדוגמה: עובד שבסמוך לאירוע המוחי נקלע לויכוח חריף בעל עוצמה רגשית רבה בינו לבין מעסיקו, בינו לבין קולגה לעבודה, או בינו לבין לקוח. ויכוח שכזה, יכול להכניס ללחץ רב, לגרום לעליה פתאומית וחדה בלחץ הדם ולאירוע מוחי.
דוגמאות נוספות: עובד שפוטר בנסיבות פתאומיות ולא נעימות וקיבל אירוע מוחי ביום הפיטורין או יום יומיים לאחריהם, עובד שנאלץ לעמוד במצב לחץ קיצוני אליו לא היה רגיל בשגרה, כמו הזמנת ענק פתאומית בלחץ זמן מוגבל מדי, עובד שעבר איום על חייו (למשל עובדי מדינה כרופאים או עובדים סוציאליים הנתונים לעתים לאיום מצד לקוחותיהם), עובד שבאותו יום הואשם בהאשמה חמורה וכדומה.
גם אם מולאו תנאים אלה, כדאי לדעת כי הכרה בשבץ מוחי כתאונת עבודה הינה תהליך קשה מאד להוכחה, ובחלק ניכר מהמקרים בקשות אלה נדחות. פעמים רבות הבקשות נדחות עקב תמימות וחוסר מיומנות של מגישי הבקשה במילוי הטפסים, נזק שקשה מאד לתקנו לאחר מכן. לפיכך, במקרים אלה, מומלץ לשקול להיעזר בשירותי עורך דין המתמחה בנושא לשם הגשת הבקשה והגנה עליה בצורה מקצועית.
התהליך להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה
הגשת הבקשה מתחילה במילוי טפסים של ביטוח לאומי. בזמן מילוי הטפסים חשוב להדגיש עד כמה האירוע שקדם לשבץ המוחי הוא אירוע חריג ופתאומי ולחזק עד כמה שאפשר את הקשר בין האירוע במקום העבודה לשבץ. על מנת לעשות זאת מומלץ לצרף מסמכים ועדויות המחזקים את טענת התובע.
לאחר שעוברים את שלב ההכרה באירוע שקדם לשבץ כאירוע חריג או מאמץ יוצא דופן, עובר החומר לבדיקתו של רופא מומחה. הרופא יצטרך להכריע האם יש קשר נסיבתי בין האירוע החריג לשבץ. כלומר, האם אין גורמים אחרים נוספים אשר יכולים להוות גורם אפשרי מעבר לאירוע החריג. במידה והבקשה נדחית על ידי ביטוח לאומי, זכאי התובע להגיש ערעור בפני בית הדין לעבודה.