שבץ או אירוע מוחי (CVA) הינה מחלה אשר ניתנת למניעה ואיתור מוקדם, כתוצאה מאיתור גורמי סיכון מבעוד מועד. למרות שאירוע זה תוקף פעמים רבות ללא סימנים מקדימים, התהליכים הגורמים לשבץ מוחי הינם כרוניים וממושכים.
במידה ומופיעים תסמינים מקדימים או מחשידים, יש לפנות באופן דחוף לעזרה רפואית. ברוב מקרי השבץ, הוא נגרם משיבוש או הפרעה לזרימת הדם במוח, כתוצאה מחסימה או קרע של כלי דם. מידת הפגיעה אשר נגרמה לאספקת החמצן, תקבע את מידת הנזק אשר יחוו תאי העצב.
הסיכון של אדם שלקה בעבר בשבץ מוחי, לעבור שבץ מוחי חוזר הינו גבוה פי תשע מאדם ללא היסטוריה רפואית דומה הנמצא באוכלוסייה הכללית. הפגיעה עלולה להתבטא בליקויים שונים בתחום המוטורי, התקשורתי או הקוגניטיבי.
פעמים רבות, השיקום לאחר האירוע החוזר יהיה ארוך וקשה יותר, מכיוון שהוא עלול למחוק את הישגי השיקום הקודם. בכדי למנוע מצב זה, יש להקפיד על בדיקות חוזרות קבועות אחר גורמי הסיכון, איזון יתר לחץ הדם, בדיקות סוכר והיענות לטיפול התרופתי אשר הומלץ על ידי הרופא המטפל.
אבחון הסיכון לשבץ מוחי
בכדי לאבחן את הסיכון לשבץ מוחי חוזר, יש לבצע בירור מקיף לגבי אבחון גורמי הסיכון אשר הובילו לאירוע המוחי הראשון. בדרך כלל, אותם גורמי סיכון (כמו יתר לחץ דם, טרשת עורקים, חסימת כלי דם, קרישיות יתר ופרפור חדרים) ייגרמו גם לאירוע המוחי השני.
ישנם מחקרים, הקושרים את הדיכאון בו שרוי המטופל לאחר האירוע הראשוני, כחלק מגורמי הסיכון להתפתחות אירוע נוסף. למרות ניסיונות המניעה, נתוני הסטטיסטיקה מדווחים כי 20% מהחולים נפטרים עקב אירוע מוחי נוסף, ומרביתם מחויבים לטיפול תרופתי למשך שארית חייהם.
השבץ המוחי החוזר, עלול לפגוע באופן משמעותי באיכות חייהם של המטופלים. מחקרים אחרונים הוכיחו כי מניעת האירוע המוחי יכולה להתבצע על סמך הערכת כלי הדם המוחיים, באמצעות בדיקת CT או CTA. על פי הנתונים, חצי מהלוקים באירוע מוחי ראשוני, לא עוברים בדיקות דימות לכלי הדם הצווארים, ובכך מפחיתים את סיכוייהם למנוע את האירוע המוחי החוזר.
במקרה של אירוע מוחי זמני (TIA), יש צורך דחוף יותר באבחון גורמי הסיכון, מחשש לאירוע מוחי חוזר קשה יותר. על החולים ללמוד את הסימנים המקדימים לאירוע מוחי, כך שבמקרה השני, הם יוכלו להתפנות מהר ככל האפשר לבית החולים וליחידת השבץ הקרובה, ולנסות למנוע השפעות ארוכות טווח.
מניעת שבץ מוחי חוזר
הסיכון לשבץ מוחי שני, הינו גבוה יותר אצל אנשים אשר עברו אירוע מוחי ראשון, בין אם הוא היה זמני ובין אם קבוע. לכן, נעשים ניסיונות למנוע הישנות זו באמצעות פעולות כירורגיות (צנתור או ניתוח), שינוי אורחות החיים ומתן טיפול תרופתי מונע.
כמו כן, על האדם להקפיד על בדיקות דם סדירות, בדיקות סוכר ובדיקות עקביות של לחץ דם. במקרה של אנשים הסובלים מפרפור חדרים, אשר מהווה אף הוא גורם סיכון לשבץ מוחי, עליהם להיות תחת בקרת קרדיולוגי, או רופא מקצועי אחר המטפל בהם.
טיפולים תרופתיים יכולים לכלול תרופות כמו למשל אספירין, קומדין, פרדקסה, פלאביקס, ומגוון תרופות נוספות אשר אמורות למנוע ולסייע באיזון לחץ הדם, שומנים בדם או סוכרת. ההמלצה הרפואית, כיום, היא למתן פלביקס, כחלק מהטיפול התרופתי הנכלל בסל התרופות. תרופות אלו, מחייבות את המטופל להיענות יומיומית. בכל בעיה או חוסר הבנה לגבי התרופות, יש לגשת לרופא המטפל, מחשש לחוסר איזון תרופתי או הופעת תופעות לוואי פוטנציאליות. טיפול נוסף הוא באמצעות ניוראיד (NeuroAid), אך מחקרים עדיין לא הצליחו להראות שיפור נוירולוגי בשל לקיחת התרופה.
עוד בנושא:
מחקר מצא: שבץ אחד מעלה את הסיכון ללקות בשבץ עתידי