טיפול בתרופות נוגדות דיכאון
אחת מקבוצות התרופות הנפוצות ביותר בשימוש בעולם המערבי הן התרופות נוגדות הדיכאון. מחקרים רבים שבוצעו כבר לפני עשרות שנים הצביעו על בסיס ביוכימי – ביולוגי למצבי רוח בכלל, ולדיכאון בפרט.
טיפולים תרופתיים שפותחו במהלך השנים הראו יעילות לא מעטה בטיפול בדיכאון, ובשיפור מצב הרוח. היעילות של תרופות אלו, ביחד עם תופעות הלוואי המעטות באופן יחסי, הביא לשימוש נרחב בתרופות.
תרופות אלו משמשות כעת לא רק לטיפול בדיכאון, אלא גם לטיפול בחרדות, מחלות ריאומטולוגיות (למשל: פיברומיאלגיה), ועוד. מנגנון הפעולה של תרופות אלו קשור בשינוי המאזן של מעבירים עצביים במוח (נוירוטרנסמיטורים). שינוי הרמות של המעבירים העצביים מביא לשינוי בפעילות המוחית, בדרך שעדיין איננה ברורה לגמרי.
קיימות תרופות רבות מקבוצות שונות הפועלות כנוגדות דיכאון. מבין אלו, השכיחה ביותר בשימוש היא קבוצת ה – SSRI – Selective Serotonin Reuptake Inhibitors – חוסמים סלקטיביים של קליטה מחדש של סרטונין. תרופות אלו גורמות לעיכוב בפינוי המעביר העצבי סרוטונין מהמרווח העצבי (סינפסה), ובכך מעלות את רמתו שם. בין התרופות הידועות השייכות לקבוצה זו ניתן למנות את הפרוזק והציפראמיל.
שבץ ודיכאון
שבץ מוחי הוא מצב נפוץ, בו הפרעה באספקת הדם למוח גורמת להרס מקומי של רקמה מוחית, ולעיתים קרובות לנזק בלתי הפיך. פגיעה כזו יכולה להוביל לפגיעה מוטורית, שפתית, תחושתית ועוד.
השיקום לאחר שבץ מוחי משמעותי הוא ארוך וממושך. לעיתים קרובות מלווה את השבץ גם בדיכאון ובמצב רוח ירוד – המתאים לתחושות הקשות של חוסר האונים והירידה התפקודית אצל החולה. בחולים כאלו נהוג לעיתים להיעזר בטיפול תרופתי נוגד דיכאון, כדי לשפר את איכות החיים ומצב הרוח לאחר השבץ.
האם יש יתרון לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון לאחר שבץ מוחי?
האם תרופות מקבוצת ה – SSRI הן טיפול יעיל ובעל משמעות בחולים שעברו שבץ? האם תרופות אלו הן בעלות פעילות ביולוגית קלינית גם בחולים ללא דיכאון אחרי שבץ מוחי? לשאלות חשובות אלו נעשה ניסיון לתת מענה במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי JAMA – Journal of American Medical Association.
מכיוון שתרופות ה – SSRI משפיעות באופן ברור על הפעילות המוחית ברבדים רבים, הועלתה השערה שלתרופות אלו גם יכולות לסייע בארגון מחדש של קליפת המוח (הקורטקס), הנפגעת לעיתים קרובות במהלך שבץ. האם אפשר להניח שתרופות אלו, מלבד הפעילות נוגדת הדיכאון שלהן, גם ישפרו את יכולות השיקום המוטורית של החולים שעברו שבץ?
המחקר שפורסם ערך מטא-אנליזה של מחקרים רבים קודמים שעסקו בשבץ מוחי. במטא – אנליזה נאספים נתונים ממחקרים קודמים שנערכו, כדי ליצור תמונה בעלת משמעות סטטיסטית נרחבת עבור שאלת המחקר.
במאמר שפורסם נכללו 52 מחקרים שונים, שבהם מעל 4,000 משתתפים. במחקרים אלו ניתן טיפול בתרופות שונות מקבוצת ה – SSRI לחולים אחר שבץ (Fluoxetine, sertraline, paroxetine, citalopram, escitalopram). החוקרים בדקו, האם החולים שקיבלו טיפול תרופתי הראו תוצאות שיקומיות טובות יותר.
נמצא, שחולים שטופלו עם SSRI's הראו תלות נמוכה יותר לאחר השיקום, שיפור נוירולוגי טוב יותר, ושיעורי דיכאון פחותים, בהשוואה לקבוצות הבקרה. לא נמצא קשר בעל משמעות סטטיסטית ביחס לרמה קוגניטיבית, חסרים מוטורים, סימפטומים גסטרואינטסטינלים, התקפים או דימום.
מה ניתן להסיק ממטא-אנליזה זו? החוקרים מסכמים שטיפול בתרופות נוגדות דיכאון נקשר להפחתה בתלות של המטופלים וירידה בחרדה עם שיפור נוירולוגי גם בחולים שלא היו בדיכאון.
עם זאת, המחקרים שנאספו היו הטרוגניים מאוד, כללו חולים מקובצות רבות ושונות, והתוצאות אינן נושאות אופי סטטיסטי מובהק ומשמעותי. יש לזכור, כמובן, שכל טיפול נושא סיכון לתופעות לוואי שונות, ובכלל זה הטיפול הבטוח יחסית בנוגדי דיכאון – מומלץ לתת טיפול רק כאשר יש אינדיקציה רפואית ברורה והוכחות ברורות ליעילותו.
נראה, שמחקרים נוספים שיבוצעו בעתיד יצביעו באופן ברור יותר וחד משמעי על התועלת (או חוסר התועלת) שבמתן תרופות נוגדות דיכאון לכל החולים לאחר השבץ. בינתיים, מחקר זה מהווה סנונית מבטיחה ראשונה.
ראו גם:
טיפול בשבץ מוחי עם ניוראיד (NeuroAid)