אירוע מוחי עלול להשאיר את רישומו על המטופל, למשך שנים רבות, בדרגות חומרה משתנות. החסר התפקודי יתבטא בהתאם לאזור הנפגע במוח. הטיפול השיקומי לריפוי או הקלה ייעשה על פי שיקול דעתו של הרופא והגורמים המשקמים, על פי דרגת וחומרת הפגיעה, ומידת ההפרעה בחיי היומיום למטופל.
פעמים רבות, בעקבות השינויים הרבים, או עקב מיקום האירוע המוחי, יסבול החולה מאובדן עניין בפעילות היומית, ירגיש דיכאון ובושה, יסבול מהתפרצויות בכי, אובדן תיאבון ואיבוד ההנאה מכל הסובב אותו. במידה והאדם הינו מחוסר הכרה, או נוטה לבלבול, יצטרכו המשפחה והקרובים לו לדאוג לו אף באדיקות גדולה יותר. יש לשים לב לכל שינוי בעקבות אירוע זה, בכדי שאפשר יהיה לטפל באופן ספציפי ומיטבי.
הפרעות בתנועה
הפרעות בתנועה, עלולות להתבטא באופן קיצוני בשיתוק איברים. אולם, המטופל עלול לסבול מקשיי תנועה רבים אשר נמצאים על רצף התנועתיות, החל מרפיון איברים, נוקשות שרירים, חוסר שיווי משקל ואף בעיות בשריר הלעיסה והבליעה.
בדרך כלל, ההפרעה בתנועה תופיע בצד הנגדי למקום הפגיעה המוחי. כך, שאדם אשר עבר אירוע מוחי בצד ימין, יסבול משיתוק או רפיון בצד גופו השמאלי, ולהיפך, אדם אשר עבר אירוע מוחי בצד שמאל, יסבול מהפרעה תנועתית בצד ימין של גופו.
הפרעות אלו עלולות להפריע בכל תחומי החיים, על פי השרירים המעורבים. האדם יתקשה ללכת, לבלוע, ולפעמים אף לנשום. מעבר לאיכות חיים ירודה אשר הפרעה תנועתית עלולה לגרום, כאשר המדובר על בעיות בשרירי הבליעה, הסיכון הוא לאספירציה (שאיפת חלקיקי מזון לריאות) ודלקות ריאות חוזרות.
הפרעות בתקשורת וקשיי תפיסה וחשיבה
הפרעות תקשורת הן מהסיבוכים המוכרים ביותר של אירוע מוחי. הפרעה תקשורתית תבוא לידי ביטוי בעיקר כאשר הצד הנפגע באירוע המוחי הינו צד שמאל. האדם עלול לסבול מאפזיה (אובדן היכולת לתקשר) ואף מבעיות תפיסתיות והבנתיות וכן אובדן הזיכרון לטווח הקצר והארוך. הוא יתקשה לכתוב, לקרוא, להביע את עצמו, למרות שפעמים רבות, היכולת האינטלקטואלית שלו תישמר. בעיות אלו מסבות צער רב אצל החולים עצמם, הסובבים ובני המשפחה שמתמודדת עם תסכול רב וחוסר אונים.
הפרעות נוספות אשר עלולות להופיע הן הפרעות מחשבתיות, אשר יקשו על המטופל החולה לשפוט נכון סיטואציות מסוימות. בני משפחתו או קרוביו של החולה עלולים להעיד כי אופיו השתנה ונעשה אגרסיבי או פאסיבי יותר, וכי אינם מכירים אותו כך. מעבר לכך, הוא עלול לבטא רגשות רבים, או לחילופין לא לבטאם כלל, או לבטא באופן אשר אינו הולם את המציאות. האדם עלול לאבד רבות מפעולותיו היומיומיות, אשר נהג לעשות, ולשכוח שמות בני משפחה קרובים.
הפרעות תפקודיות ותחושתיות
הפרעה תפקודית אשר עלולה להפריע מאד לחי היומיום ולדימוי העצמי של המטופל היא חוסר שליטה בשלפוחית השתן ומתן הצואה. החולה עלול לסבול מכיווץ תמידי של שלפוחית השתן, ללא כל יכולת לשלוט על כך. פעמים רבות, חוסר שליטה זה עשוי להסתדר עם הזמן, אולם הוא עלול להפוך את החולה לסיעודי, ולו אף באופן זמני.
הפרעות תחושתיות עלולות להתבטא בכאבים או נימלול של איבר זה או אחר, ללא קשר לנגיעה או גורם אחר. תחושות אלו עלולות לנבוע מעצם הפגיעה המוחית ומיקומה או מנוקשות המפרקים והשרירים. פגיעה בתלמוס, לרוב, תתבטא בכאבים, תחושות משתנות של קור וחום, עקצוצים ועוד.
במקרים מסוימים, עלול האדם לסבול מחוסר מודעות לאיבר או אף לצד שלם בגופו. הסיכון במצב זה עלול להיות תאונות שונות ונפילות. החולה עלול לסבול מבעיות דיכאון עקב החסרים הרבים, או אף עקב מיקום הפגיעה.
ראו גם:
טיפול בתרופות נוגדות דיכאון לאחר שבץ מוחי