שבץ שקט הוא שבץ אשר לא גורם להופעת סימפטומים משמעותיים, ואשר החולה העובר אותו לא יודע שברגעים אלו ממש הוא עובר שבץ שקט. השבץ השקט הוא אוטם אשר מתגלה רק בדיעבד, בבדיקת הדמיה המגלה סימן של אוטם ישן. למרות שמדובר באוטם על השפעותיו הפתולוגיות, האוטם בשבץ השקט אינו גורם לנזק בטווח הקצר ובדרך כלל לא ניתן לגלות אותו.
שכיחות של שבץ שקט
שבץ שקט מופיע בעיקר אצל אנשים מבוגרים בשכיחות די גבוהה. בין 8% ל- 28% מהקשישים עוברים אירוע של שבץ שקט, ומחקרים שונים בודקים כיום את השפעת השבץ השקט על חייהם של הקשישים.
על פי מחקרים אחרונים, שכיחותו של שבץ שקט גדולה יותר כאשר מדובר באוכלוסיה הסובלת מדמנציה או הפרעות קוגניטיביות אחרות, ומחקרים אחרים הצליחו להראות קשר בין השבץ השקט ובין פגיעה ארוכת טווח במוח.
אבחון
מכיוון ששבץ שקט לא גורם להופעת תסמינים, הוא מתגלה באופן מקרי בבדיקת הדמיה. במקרים בהם מבוצעת בדיקת הדמיה מסיבות אחרות, כמו כאבי ראש, חבלה או כל סיבה אחרת ניתן לעתים לזהות סימנים של שבץ שקט ישן. הזיהוי כמובן לא מתבצע באופן מיידי, ולמרות האבחנה אין צורך לטפל בשבץ השקט או לבצע בדיקות אבחנה מתקדמות יותר.
סיכון
בעוד שבץ שקט אינו גורם להופעת סימנים משמעותיים ואינו משפיע בטווח הקצר, הוא גורם סיכון לסיבוכים שונים בטווח הארוך:
- סיכון מוגבר לשבץ סימפטומטי – אנשים שעברו שבץ שקט נמצאים בסיכון מוגבר לפתח אוטם מוחי סימפטומטי בשלב מאוחר יותר. במקרים אלה, האוטם השקט הוא סוג של תמרור אזהרה לשבץ בשלב מאוחר יותר ויש להתייחס אליו בהתאם.
- פגיעה קוגניטיבית – מחקרים שונים הראו שלמרות שלא קיימת פגיעה תפקודית בטווח הקצר לאחר אוטם שקט, בטווח הארוך עלולים להופיע שינויים קוגניטיביים הכוללים דמנציה והתפתחות אלצהיימר. כאשר מסתכלים על תצלומי MRI של חולים דמנטיים, ניתן לאתר בשכיחות גבוהה נוכחות של אירועים קודמים של שבץ שקט, ובמחקרים אחרים הוכיחו שלשבץ השקט השפעה ישירה על התפתחות הדמנציה. ככל הנראה, האוטמים השקטים גורמים לפגיעה ניוונית אשר גורמת באופן הדרגתי להתפתחות הדמנציה והנזקים הקוגניטיביים.
גורמים המגנים מפני שבץ שקט
בעוד גורמי הסיכון לשבץ מוחי ידועים, קיימים מספר גורמים המגנים מפני שבץ שקט ומפחיתים את הסיכון לפתח אותו:
- פעילות גופנית – מחקרים שונים הראו שפעילות גופנית מפחיתה את הסיכוי לפתח שבץ שקט ומגינה מפני פגיעה קוגניטיבית באופן כללי.
- שימוש במדללי דם – שימוש בתרופות כמו אספירין יכול לסייע להפחתת הסיכון לשבץ בכלל ושבץ שקט בפרט, מפני שהן מונעות את היצמתות הטסיות ואת התפתחות קרישי הדם הגורמים לחסימה.
- טיפול במחלות רקע – טיפול במחלות רקע כמו סכרת ומחלות לב עוזרות למניעת השבץ המוחי ולהפחתת הסיכון לשבץ שקט. חשוב מאוד להקפיד על מעקב אחר ערכי הכולסטרול והסוכר בדם הידועים כמגבירים את הסיכון לשבץ, ולטפל בבעיות האלה במקרה הצורך.
מה עושים אם מגלים שבץ שקט באופן מקרי?
במקרים של גילוי מקרי של שבץ שקט ניתן להתחיל בטיפול מניעתי, על מנת להפחית את הסיכון להופעת שבץ מוחי גדול וסימפטומטי. ההמלצה הראשונית היא על שינוי אורח חיים לאורח חיים בריא יותר הכולל פעילות גופנית, הפסקת עישון ותזונה נכונה.
מלבד זאת, יש מקום לבירור לגורמים לשבץ, הכולל אקו לב ואק"ג, אולטרסאונד לקרוטידים ובדיקות נוספות שתפקידן להעריך את הסיכון לאירוע מוחי חוזר. כמו כן, יש לשקול תחילת טיפול במדללי דם על מנת להגן על המוח והלב מפני קרישי דם ואוטמים עתידיים.