אירוע מוחי, הנקרא גם שבץ, הוא מקרה שבו עקב אי אספקה סדירה של הדם אל המוח, נפגע תפקודו ובעקבות כך, גם פעילותן של פונקציות רבות במערכות הגוף השונות.
יש לפנות לגורם רפואי בהקדם האפשרי במידה וזוהו תסמינים לקראת האירוע. כפי שנראה בהמשך, במקרים בו הטיפול באירוע המוחי היה רשלני (כמו למשל טיפול מאוחר), ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית לקבלת פיצוי בגין הנזק.
טיפול באירוע מוחי
הטיפול המיטבי בעת קרות אירוע מוחי הוא נתינת תרופות שמטרתם להמיס את קרישי הדם הסותמים את זרימת הדם למוח. אי אספקה סדירה של הדם אל המוח פוגעת בתפקודו ומחבלת בפעולתם של איברי גוף שונים בעקבות כך. יש לציין כי אלמנט המהירות הינו קריטי במקרים של אבחון אירוע מוחי.
טיפול לא מהיר או רשלני באירוע מוחי יכול לייתר את פעולת התרופות הממיסות לאחר זמן, מכיוון שעבר כבר המועד והנזק הקבוע-פגיעה ברקמת המוח כבר אירעה. על כן, אלמנט המיידיות בזיהוי וטיפול באירוע מוחי קריטי יותר מאשר פגיעות אחרות, עקב האפקט הטיפול המהיר אותו היא דורשת. במקרים רבים, מוגשות תביעות רשלנות רפואית אשר עקב רשלנות באבחון אירוע מוחי או טיפול שגוי במהלך האירוע, נגרם נזק בלתי הפיך למטופל אשר יכול היה להימנע מכך, לולא המחדל הרשלני.
רשלנות רפואית
לעיתים גם אי החלטה על מתן חידוש טיפול יכול ליצור סיכונים ואף לגרום לרשלנות רפואית. כך למשל, במקרים מסוימים נתבעו הגורמים הרפואיים על רקע של אי חידוש טיפול בנוגדי קרישה, שגרמו על פי טענות התובע לקרות האירוע המוחי. בבוא בית המשפט לבחון את קיומה של הרשלנות הרפואית בטיפול באירוע המוחי, עליו לבחון ביתר שאת את הנסיבות העובדתיות של המטופל, הסיכונים שאליהם הוא היה חשוף, והטיפולים התרופתיים שניתנו לו בהתאם לכך.
יש לזכור כי כל מטופל נבחן על פי מאפיינים ייחודים המשתנים ממקרה למקרה, כמו גיל, מצב רפואי קודם, טיפול תרופתי וסיבוכים קודמים, במידה וישנם. כך בהתאם לגורמי הסיכון– על הגורם המטפל לטפל בקרות האירוע המוחי בצורה המיטבית ביותר, תוך הפעלת שיקול דעת בנוגע למטופל הספציפי.
במקרים ואכן הוכח כי נגרם מחדל רשלני במהלך הטיפול באירוע המוחי, יש להוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי בין קרות המחדל הרשלני לבין הנזק שנגרם בעקבות האירוע. הנזק כאמור יכול לנוד החל מפגיעות נוירולוגיות קלות ועד נכות מלאה ופגיעות קשות באיברי הגוף וכלה במות המטופל במקרי הקיצון. מידע נוסף – רשלנות באבחון ובטיפול באירוע מוחי.
אי טיפול ראוי בבית החולים – רשלנות?
כך למשל בת"א 17788-12-08 גל ים נ' משרד הבריאות, התובעת טענה כי בהגיעה למיון לא ניתן לה טיפול למעט אספירין, בשעה שהיה ניתן לתת לה תרופה ממיסת חומר קרישים שהיתה יכולה להציל אותה מהנכות שנגרמה לה. גם לאחר שנגרם לה החמרה במצבה לא ניתן לה טיפול רפואי ראוי.
מומחים רפואיים בדקו מטעם התביעה כי הנכות נגרמה עקב אי הזרקה של התרופה. כמו כן התובעת טענה כי היה על בית החולים להעביר לה טיפולים טרומבוליטיים לאירוע מוחי איסכמי, ונהלי הפינוי לא היו מעודכנים כראוי.
בכך הם הפרו למעשה את חוק זכויות החולה. בית המשפט דן בפרקטיקה הנוהגת והאם אכן הטיפול באירוע מוח איסכמי טופל כראוי וכמקובל. מעניין לציין שבאותו מקרה התביעה נדחתה עקב ניתוח וקביעה על התנהלות סבירה ולאור המקובל באותה תקופה.
לסיכום ומסקנות: כאשר אירוע מוחי מתרחש, המטופל ראוי להיות מטופל במהירות האפשרית ובצורה הטובה ביותר. על הגורם המטפל לקחת בחשבון מכלול רחב של שיקולים ומאפיינים, אשר בהעדרם, עלול להיגרם למטופל נזק רשלני עקב טיפול לא נאות באירוע המוחי.