שבץ מוחי הוא גורם תחלואה וגורם תמותה מרכזי בישראל כמו בכל מדינות העולם המערבי כשסך הכול הוא מהווה את גורם המוות השלישי בשכיחותו אך את גורם המוות העיקרי בגילאים מבוגרים.
לפי הסקרים האחרונים שנערכו בבתי החולים בישראל נראה כי מדי שנה מתאשפזים כשלושה עשר אלף חולים על רקע שבץ מוחי. כתשעים אחוז ממקרי השבץ מתפתחים על רקע איסכמי, כלומר על רקע חסימה בזרימת הדם התקינה למוח ואילו עשרה אחוז מהמקרים מתפתחים על רקע דימום (שבץ המורגי).
בטווח של שלושה חודשים, אחד מכל שלושה נפגעי שבץ המורגי ואחד מכל שבעה נפגעי שבץ איסכמי הולכים לעולמם. כמו כן שלושת רבעי מהנפגעים לא מגיעים להחלמה מלאה תוך שלושה חודשים מהאירוע המוחי כשרוב הנפגעים זקוקים לעזרה יומיומית. בשנים האחרונות התרחשו פריצות דרך משמעותיות ביותר במכלול התחומים העוסקים בשבץ מוחי והוא הוכר בתור מצב חירום רפואי. ישנם אף חוקרים המגדירים את השבץ בתור "התקף מוח", על מנת להעלות אסוציאציה ל"התקף לב", המוכר מזה זמן רב כמצב חירום רפואי.
שבץ מוחי כמצב חירום רפואי
טיפול מוצלח בנפגע שבץ מוחי מחייב בראש ובראשונה מודעות של רשויות הבריאות ומודעות של הציבור להכרה בכך ששבץ מוחי, "התקף מוח" או "אירוע מוחי" מהווה מצב חירום רפואי לכל דבר ועניין, בדומה מאוד לאוטם שריר הלב או לפציעה טראומטית. הטיפול המוצלח בנפגע שבץ מוחי בתרחיש חירום מורכב סך הכול מארבעה שלבים עוקבים להלן:
- זיהוי מהיר ככל האפשר של התסמינים שיש בהם כדי להעיד על כך שהנפגע לוקה בשבץ מוחי.
- שימוש מידי ללא כל דיחוי בשירותי החירום הרפואיים.
- פינוי מהיר לבית החולים תוך כדי יידוע בית החולים על הגעתו של נפגע שבץ מוחי.
- אבחנה מהירה וטיפול מהיר על ידי צוות ייעודי בבית החולים לטיפול באירוע המוחי ואשפוז ביחידת שבץ מוחי ייעודית.
המצב השורר כיום בישראל
לרוע המזל, הידע הקיים כיום בישראל בנוגע לשבץ מוחי לוקה בחסר. במיוחד בולט היעדר ידע בנוגע לתסמינים של שבץ מוחי ובהכרה של אפשרויות המניעה של שבץ מוחי. כתוצאה מכך, רוב הלוקים בשבץ מוחי מאחרים מאוד בהגעתם למחלקות לרפואה דחופה. כישלון בזיהוי מהיר של שבץ מוחי על ידי המקורבים לנפגע או על ידי הנפגע עצמו מאריך מאוד את משך הזמן החולף בין תחילת הסימפטומים לבין מועד ההגעה לבית החולים וכתוצאה מכך מפחית במידה משמעותית את אפשרויות הטיפול הדחוף.
אי לכך, חשוב מאוד לחנך את הציבור ולהכשיר רופאים בקהילה לזהות את התסמינים המוקדמים של שבץ מוחי ולתת עדיפות גבוהה לפינוי חולים עם התסמינים הרלוונטיים לבתי החולים.
יחידות שבץ מוחי
לאור כל זאת, החלו לקום בכל רחבי העולם יחידות שבץ שמטרתן להעניק טיפול מהיר לנפגעי שבץ מוחי. יחידת שבץ היא למעשה יחידת אשפוז הכוללת מגוון אמצעים רפואיים לניטור החולה ולאבחון מהיר, המורכבת מצוות מקצועי, המיומן בטיפול בנפגעי שבץ מוחי. במחקרים רבים שבחנו את סיכויי ההישרדות של חולי שבץ מוחי נמצא כי שיעור התמותה בחולים שטופלו ליחידות שבץ ייעודיות נמוך יותר בצורה משמעותית (הפחתה יחסית של ארבעה עשר אחוז בשיעור התמותה) משיעור התמותה בחולים שלא הגיעו ליחידות שבץ ייעודיות.
בנוסף לכך נמצא כי שיעור החולים הנשארים עם נכות קשה או הנזקקים לטיפול סיעודי ארוך טווח נמוך יותר ב24%. המאפיינים המרכזיים של יחידות שבץ מוחי כוללים מיקום נפרד בבית החולים, קבלה בלעדית של חולים עם שבץ מוחי או מחלות של כלי דם במוח, ניטור רציף לא פולשני וזמינות מלאה של בדיקות עזר דוגמת דופלר דרך הגולגולת ודופלקס קרוטידים.
תוך כמה שעות ניתן להגיש טיפול לנפגעי שבץ?
שבץ מוחי איסכמי חד הוא מצב חירום רפואי שבמקרים מסוימים ניתן לטפל בו על ידי חידוש של זרימת הדם בעורק החסום. כך לדוגמה נמצא כי טיפול ב- recombinant tissue plasminogen activator בעירוי וורידי תוך שלוש שעות לכל היותר מהופעת התסמינים משפר במידה משמעותית ביותר את הפרוגנוזה. קיימת גם כן תועלת מסוימת במתן של תרופה זו בטווח של עד ארבע וחצי שעות מתחילת התסמינים, אך באופן כללי ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר, כך התוצאה הסופית תהיה טובה יותר.
טיפול באמצעות ממיס קרישי דם הניתן בצנתור דחוף באופן ישיר לעורק באזור החסום נמצא יעיל ביותר בשבץ מוחי איסכמי נרחב שנוצר כתוצאה מחסימה מוכחת בצנתור של העורק המוחי התיכון גם כאשר הטיפול ניתן תוך שש שעות מהופעת התסמינים. בעבודות רבות נמצא כי טיפול זה עשוי להיות יעיל גם כן בחסימה של העורק הבזילארי ובמקרים האלו ייתכן כי ניתן יהיה להגיש טיפול בחלון זמנים רחב יותר, אך עדיין לא ברור מה הוא פרק הזמן המרבי שניתן לעכב את הטיפול. לסיכום כל שנכתב לעיל ניתן להזכיר את הביטוי המפורסם בנושא: "זמן אבוד הוא מוח אבוד".