אשלגן הוא מינרל ואלקטרוליט אשר, בין השאר, מוליך חשמל לגוף. הוא ממלא תפקיד חשוב בתפקוד הלב, הריאות והשלד, מערכת העיכול ותפקוד השרירים.
כמו כן, הוא חיוני לתפקוד התקין של כל התאים, הרקמות והאיברים. רמות נמוכות של אשלגן בדם עלולות לגרום להתכווצויות שרירים וחולשה. מחקרים עדכניים בדקו גם את השפעות האשלגן במחלות לב ושבץ, והוכיחו כי צריכה גבוהה של אשלגן עשויה להוריד את הסיכון לשבץ ב -24%.
על המנגנון מאחורי הקשר בין אשלגן ושבץ, מסבירים המחקרים כי יש לאשלגן קשר עם יתר לחץ דם, אולם לא תמיד קשר זה יכול להסביר את ההפחתה בשיעורי השבץ. מחקרים אחרים מסבירים כי אשלגן עשוי לשחק תפקיד בשיפור תפקוד כלי הדם במוח. הוא יכול לאפשר חימצון טוב יותר של רקמת המוח, ולמנוע מוות רקמות המתרחש ממחסור בחמצן. ההשפעה של צריכת אשלגן על הסיכון המופחת לשבץ יכולה להיות גם עקב תזונה טובה יותר המשפיעה על רמות שומנים בדם ורמות כולסטרול אשר משפיעות על הסיכון לשבץ.
האם האשלגן מסייע למניעה של שבץ?
מספר מחקרים, בסך הכול, הוכיחו כי הגדלת כמות האשלגן שאנו אוכלים עשויות להיות בעלות השלכות חיוביות לגבי הורדת הסיכון לשבץ. מחקר חדש עקב אחר יותר מ -90,000 נשים לאחר גיל המעבר, בנות 50-79, במשך 11 שנים. הצריכה היומית הממוצעת של אשלגן הייתה מעל 2,600 מ"ג ליום. החוקרים מצאו כי נשים שצרכו רמות גבוהות של אשלגן היו בעלות סיכון מופחת של 10% למות במהלך המחקר, ו- 12% סיכון מופחת לשבץ, בהשוואה לנשים אשר אכלו כמויות מופחתות של אשלגן.
בנוסף, החוקרים גילו כי הסיכון לשבץ איסכמי – הנגרם על ידי חסימה בכלי דם במוח – הופחת ב -16% בקרב קבוצת הנשים אשר אכלה יותר אשלגן. עם זאת, אכילת אשלגן בכל רמה שהיא, לא השפיעה על הסיכון ללקות בשבץ המורגי, אשר מתרחש בעקבות קרע בכלי הדם. עוד נמצא במחקר תצפיתי ארוך של ארבע שנים, שכלל יותר מ -100,000 אנשים ב -17 מדינות, כי בעוד שרמות נתרן גבוהות היו קשורות לסיכון מוגבר ללחץ דם גבוה, האשלגן סייע לקיזוז הנתרן. האזהרה והסיכון שיש להגדלת כמויות האשלגן היא ביחס לאנשים עם בעיות בכליות. אנשים אלה לא יוכלו להיפטר מכל העודפים, ורמות גבוהות של אשלגן עלולות לגרום להפרעות בקצב לב.
העלאת רמות האשלגן
לפני מאות שנים היו דיאטות עשירות באשלגן, כך שהצריכה הממוצעת כללה כ-200 mmol ביום. כיום, יש האומרים כי ישנם אנשים אשר לא מגיעים גם למנה יומית של 90 mmol. ככל שכמות המזון המעובד אותו אנחנו אוכלים רבה יותר, כך צורכים פחות פירות וירקות, ולכן כמות אשלגן נמוכה. מחקר משנת 2012 , אשר נעשה על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, מצא כי פחות מ -2 אחוזים מהבוגרים האמריקאים צרכו פחות מהכמות המומלצת היומית של אשלגן: – 4,700 מיליגרם.
אשלגן נמצא במזונות רבים, על פי הספרייה הלאומית האמריקנית לרפואה והאקדמיה לתזונה. הוא נמצא בפירות וירקות כמו ברוקולי, אפונה, עגבניות, תפוחי אדמה (במיוחד בקליפה), שזיפים, בננות, פירות הדר, תות שדה ומשמש )במיוחד מיובשים. (כמו כן, אשלגן נמצא גם בחלב, יוגורט, מוצרי סויה, אגוזים, בשר וסוגים מסוימים של דגים, כמו טונה. אנשים יכולים גם לקבל אשלגן דרך תוספי ויטמינים, למרות שמחקרים מראים כי העלאת האשלגן הינה טובה יותר כאשר היא נעשית דרך המזון. כמות האשלגן בתוספות מולטי ויטמין היא קטנה, ולכן התרומה למאזן האשלגן בגוף היא קטנה.