הפרעות תקשורת לאחר אירוע מוחי

אירוע מוחי הינו אירוע פתאומי הנגרם מבעיה באספקת הדם למח. בחלק מן המקרים החולה סובל לאחר השבץ מפגיעות שונות, תלוי באזור המוחי שנפגע ובהיקף הפגיעה. אחת הפגיעות הנפוצות לאחר אירוע מוחי היא פגיעה בתקשורת. פגיעה בתקשורת נחלקת לשתי קבוצות עיקריות: פגיעה ביכולת הדיבור ופגיעה ביכולת ההבנה.

ישנם מצבים בהם הפגיעה היא כפולה והאדם מתקשה לבטא את עצמו וכן מתקשה להבין את מה שאומרים לו. לפגיעה בתקשורת השלכות קשות על מצבו הרגשי של החולה ואפילו על יכולת השיקום שלו ניתן לטפל בקשיי תקשורת לאחר אירוע מוחי, ולסייע למטופל לחזור ליכולת תקשורת ו / או הבנה תקינות, או לפחות לסייע לו למצות את מקסימום הפוטנציאל התקין שקיים לאחר הפגיעה. הגורם המקצועי המוסמך לשיקום יכולת התקשורת אצל חולים לאחר שבץ מוחי הם קלינאי תקשורת.

אילו הפרעות תקשורת יכולות להיווצר לאחר אירוע מוחי?

סוג ההפרעה הראשון הוא הפרעות בדיבור. גם את הפרעות הדיבור ניתן לחלק לכמה סוגים, כאשר לפעמים האדם לוקה בהפרעה אחת ולפעמים הוא לוקה בשילוב של כמה הפרעות.

• פגיעה ביכולת לבטא מילים, צלילים ומשפטים. הפגיעה נובעת מקושי להפעיל את איברי הדיבור: השפתיים, הלשון, הלוע וכדומה עקב פגיעה נוירולוגית בהם.
• פגיעה ביכולת השליפה: החולה מתקשה לשלוף מזיכרונו את המילה המתאימה לביטוי מה שהוא רוצה להגיד.
• קשיי נשימה בזמן דיבור (קושי בשילוב הוצאת קול ונשימה בו זמנית).
• קשיים בביטוי בכתב.

סוג ההפרעה השני הוא קשיים ביכולת ההבנה של סוגי תקשורת המופנים אל החולה:

• קושי בלהבין את מה שנאמר לו.
• החולה עונה לא לעניין.
• החולה מסוגל לבטא היטב את דבריו, אולם מדבר "שטויות" או דברים שאין בהם רצף הגיוני, כרונולוגי או אחר.
• החולה מתקשה בהבנת הנקרא או שאינו מסוגל לקרוא.

כיצד יכולה אפזיה להשפיע על החולה ובני משפחתו?

לאפזיה יכולות להיות השפעות רבות על איכות החיים של החולה.

• תסכול של החולה: אדם שאינו מסוגל לבטא את עצמו, או שמתקשה לבטא את עצמו חווה תסכול רב. חוסר היכולת להגיד את מה שאתה רוצה, להגיב, לבקש ולהתבטא יכול ליצור תסכול רב. כתוצאה מכך החולה עלול לצמצם עד למינימום את ניסיונות התקשורת שלו עם הזולת, להסתגר בתוך עצמו ואף לפתח תסכול ודיכאון או להתחיל ולבטא תוקפנות וזעם.
• חוסר יכולת לקיים שגרת חיים תקינה: שגרת החיים שלנו בנויה על תקשורת עם הזולת. בכל פעולה כמעט שאנו עושים אנו נדרשים לתקשורת: בזמן קניות אנו מתקשרים עם המוכר, כאשר אנו הולכים לרופא היכולת שלו לעזור לנו בנויה על התקשורת בינינו, וכן הלאה. אדם שאינו מסוגל להתבטא למעשה אינו מסוגל לנהל חיי שגרה, דבר שעלול לדכא ולפגוע בצורה משמעותית באיכות חייו. אדם כזה יתקשה (אם בכלל) לחזור לעבודה או לעסוק בפעילויות שנהג לעשות לפני השבץ.
• פגיעה ביכולת השיקום: חולה שאינו מסוגל לתקשר יתקשה לבטא את קשייו או לחלופין להבין הנחיות ועצות אשר יכולות לסייע לו להשתקם.
• פגיעה במערכות יחסים עם בני המשפחה והסביבה הקרבה: מערכות יחסים אנושיות מבוססות על תקשורת הדדית. ברגע שיכולת זו נפגעת עלולה להיווצר פגיעה גם במערכת היחסים עצמה. ריחוק, חוסר הבנה, קונפליקטים ותסכול לכל הצדדים.

כיצד ריפוי בדיבור מסייע בשיפור המצב?

טיפול בדיבור יכול לסייע בפתרון בעיית התקשורת או במתן כלים שיכולים לסייע בהקלת המצב. הטיפול מקנה את העזרה הבאה:

• סיוע בשיפור יכולת הגיית המילים.
• מתן כלים שישפרו את היכולת לשליפת מילים.
• מתן כלים לתקשורת לא מילולית לאלה המתקשים בביטוי מילולי ועוד.

בעזרת טיפול מתאים תוך חודשים ספורים יחושו החולה ובני משפחתו שיפור ניכר ביכולת התקשורת של החולה.

ראו גם:

תפקוד מיני לאחר שבץ מוחי