סוכרת היא מחלה כרונית קשה ומסובכת, הכוללת בין היתר פגיעה בכלי דם קטנים וגדולים. פגיעות שונות בכלי הדם אחראיים לחלק נכבד מסיבוכי המחלה: פגיעה בעורקים הכליליים עלולה לגרום להתקף לב, פגיעה בעורקים בכליה מביאה לאי ספיקת כליות, פגיעה בעורקים קטנים בעין יכולה להביא להפרעות בראייה ואף לעיוורון, ופגיעה בכלי דם המספקים את העצבים גורמת לנוריופתיה סכרתית ואובדן תחושה בגפיים. בין כלי הדם שנפגעים כתוצאה ממחלת הסוכרת נמצאים גם כלי הדם במוח – פגיעה בהם מעלה ככל הנראה את הסיכון לסבול מאירוע מוחי.
המנגונים שבהם פוגעת הסוכרת בכלי הדם וגורמת לאירוע מוחי קשורים ככל הנראה בפגיעה מטבולית בפעילות תאי האנדותל, המצפים את כלי הדם, הפרעה בפעילות התקינה של מערכת הקרישה, הצטברות טסיות הדם, ועלייה בשומנים וכולסטרול בדם במחלת הסוכרת, עם סיכון מוגבר להתפתחות פלאק טרשתי בעורקים שונים בגוף.
סוכרת וסיכון לאירוע מוחי
מספר מחקרים שנערכו הצביעו על כך שמחלת הסוכרת אכן מגבירה את הסיכון לאירוע מוחי, בשיעור של 100% לערך. כלומר, חולה סוכרת נמצא בסיכון כפול לאירוע מוחי לעומת עמיתו נטול המחלה. מחקר גדול שפורסם לפני זמן לא רב בכתב העת הרפואי החשוב The Lancet ניסה לבחון ולכמת את הקשר בין סוכרת, שבץ מוחי והתקפי לב.
המחקר שפורסם הוא מטא אנליזה גדולה – צירוף של מחקרים רבים שנערכו בעבר כדי להגיע לתוצאה בעלת משמעות סטטיסטית מובהקת. סך הכל נכללו במטא אנליזה 102 מחקרים שונים, עם כמעט 700,000 חולים שנבדקו.
סיכום כל הנתונים מהמחקרים הרלוונטיים הצביע על כך שהסיכון לשבץ מוחי בקרב חולי סוכרת עמד פי .272 (עם רווח בר סמך שבין 1.95 ל – 2.65) בנוגע לשבץ איסכמי (שבץ עם חסימה בכלי דם המוביל למוח), וסיכון יחסי של פי 1.56 (רווח בר סמך שבין 1.19 ל – 2.05) לשבץ שנגרם מדימום מוחי (בהשוואה לנבדקים בריאים).
נתונים אלו לא נמצאו תלויים ברמות השומנים בדם החולים או בתפקוד הכלייתי שלהם. מעניין שהמחקר מצא שאין קשר ישיר בין רמת הסוכר בדם לבין הסיכון לאירוע מוחי ומחלות אחרות של כלי הדם. כלומר, בקרב חולי סוכרת, רמות גבוהות יותר של סוכר בדם (המצביעות, אולי, על איזון לא מיטבי של המחלה) לא היוו גורם סיכון לשבץ בהשוואה לחולי סוכרת עם רמות סוכר נמוכות באופן יחסי. מטא אנליזה זו מאירה באור חדש, מדוייק וכמותי את הסיכון לשבץ בחולים סכרתיים.
כיצד ניתן לטפל בסוכרת ולמנוע הופעת שבץ?
קיימות מספר תרופות שיעילות בטיפול במחלת הסוכרת, ומפחיתות את רמת הסוכר בדם. התרופה היעילה ביותר בשלבים הראשונים של המחלה היא מטפורמין (שם מסחרי נפוץ הוא גלוקופאג'). תרופה זו מסייעת גם לירידה במשקל, ומשפרת גם כך את מצב החולים.
קבוצת תרופות אחרות נקראת "סולפניל אוראה" – תרופות אלו גורמות לתאי הלבלב להפריש כמויות גדולות יותר של אינסולין, ולהפחית את רמת הסוכר בדם. בסוכרת מתקדמת אין מנוס משילוב של אינסולין בטיפול. אינסולין ניתן בזריקות, וקיימות צורות שונות של אינסולין עם זמני השפעה שונים בגוף.
מלבד הטיפול התרופתי צריכים חולי הסוכרת לשמור על תזונה נכונה ומתאימה, להקפיד על פעילות גופנית ולערוך מעקב רפואי קפדני. בדיקת דם להמוגלובין מסוכרז (המוגלובין A1C) יכולה לתת תמונה של רמות הסוכר הממוצעות אצל החולה בחודשים האחרונים של הטיפול.
ראו גם:
תזונה עשירה בסיבים תזונתיים מפחיתה את הסיכון לאירוע מוחי
צריכת בשר אדום מעלה את הסיכון ללקות בשבץ