רשלנות באבחון אירוע מוחי

אירוע מוחי, הוא למעשה אירוע שבץ בו המוח מאבד בזמן קצר תפקוד של פונקציות חשובות. השבץ נוצר עקב הפרעה באספקה הסדירה של הדם למוח.

ישנם מספר סוגי שבץ מוחי המשפיעים בצורה שונה על תפקוד המוח. שבץ הנובע מחסימה בזרימת הדם או מדימום יכול להביא לפגיעה בתפקוד של גפיים דומיננטיים ועד מצב של נכות וחוסר דיבור או הבנה קוגניטיבית של הסביבה.

תסמינים מוקדמים לאירוע מוחי

כיום מקובלים מספר סימני אזהרה שהתרחשותם עלולה להתריע על אירוע מוחי: במקרים של הפרעה בתחושה של אחד מצידי הגוף, אי שליטה בתנועות של הגפיים, כמו כן במקרים של כפל ראיה או חוסר ראיה באחת העיניים. תסמינים נוספים יכולים להתבטא בחוסר שיווי משקל, סחרחורות, וקשיים בהליכה.

במידה ומתעוררת חולשה בצד אחד של פלג הגוף כלומר הרגשת חולשה ברגל ויד מאותו צד-זהו תסמין ברור לאזהרה המתריע מפני אירוע מוחי. זיהוי אירוע מוחי יכול להיעשות לא רק על ידי הנפגע עצמו, אלא אף על ידי אחרים בזיהוי תסמינים חיצוניים. כך למשל במקרים בהם ניתן לראות באופן חיצוני על אדם שלא שולט על תנועות הגפיים באופן פתאומי, או נתקל בקשיי דיבור או בליעה יש לראות בכך תסמינים ברורים להתרחשות אירוע מוחי.

כיום מקובל לבחון גם על ידי אבחון ביתי מהיר: האם הנפגע יכול לחייך באופן סימטרי, האם הוא יכול להרים את הידיים באופן שווה, והאם הוא יכול לומר משפט קצר באופן ברור ללא עיוות של המשפט או הפה. חשיבות האבחנה על ידי הקרובים ובני המשפחה יכולה להיות קריטית, עקב העובדה כי רבים מן המקרים מתרחשים ללא ידיעת הנפגע עצמו. ככל שהליך הזיהוי והפנייה לבית החולים יהיו בשלב מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לצמצום הנזקים הנוירולוגים הצמיתים שעלולים להיגרם לנפגע.

רשלנות רפואית

במקרים בהם נגרם נזק על ידי גורם רפואי מוסמך, אשר לא אבחן את האירוע או תסמיניו בזמן, ישנה אפשרות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד הגורמים המטפלים, בגין הנזקים שאירעו למטופל. עילות, בגין הגורם המטפל, בדרך כלל מתמקדות בהוכחת אי תשומת לב של פרטים מזהירים אשר חייבו את קיומם של בדיקות שונות המחייבות לשם הערכת מצבו של הנפגע.

כמו כן, אי לקיחה בחשבון של גורמים מסכנים או בדיקה על קיומם, מהווה מחדל רשלני של הגורם. חשוב לציין כי אין די בכך שהוכח כי אכן נגרם מחדל או אקט רשלני באי אבחון או אבחון לקוי של האירוע המוחי. על התובע הנפגע להוכיח כי אכן ישנו קשר סיבתי הדוק בין המחדל הרשלני לבין קרות הנזק בעקבות השבץ.

כך למשל בערעור שהגיע לבית המשפט העליון 2493/07, בו נקבע כי קבלה של טיפול אנטיביוטי כשבועיים בטרם קרות האירוע המוחי יכלה להפחית במידה משמעתית את סיכויי הנפגעת ללקות באירוע מוחי. בית המשפט בדק את התסמינים המוקדמים שהייתה צריכה רופאת המשפחה לאבחן אצל הנפגעת והגיע למסקנה כי התקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות של רופאת המשפחה לבין הנזק (שהתבטא בפגיעה בסיכויי ההחלמה של הנפגעת).

לסיכום, אירוע מוחי הינו אקט מהיר של איבוד פונקציות בסיסיות בתפקודו של המוח, היכול להשפיע על תפקודם של איברים רבים בגוף, עד כדי נכות מלאה ופגיעות נוירולוגיות. במקרים בהם התבצע אי אבחון או אבחון לקוי של הגורם הרפואי לאירוע המוחי שיכל לצמצם או למנוע את הנזק, הנפגע יוכל לתבוע בעילת רשלנות רפואית לשם פיצוי בגין נזקיו.

אולי יעניין אותך גם:

הידעתם? שבץ מוחי יכול להיחשב תאונת עבודה במצבים מסוימים