Tissue Plasminogen Activator – TPA, הינה תרופה המשמשת לטיפול באירוע מוחי, ומאופיינת ביכולתה להמיס קרישי דם באופן מיידי. החומר מופק על ידי הנדסה גנטית. כאשר השימוש בתרופה זו נעשה מיד עם זיהוי התסמינים לאירוע מוחי, גדל הסיכוי כי היא תהיה יעילה יותר, ואף תציל את המטופל מסיבוכים מאוחרים של אותו אירוע מוחי.
טיפול זה נחשב יקר ודורש היערכות מיוחדת מבית החולים וצוותי הרפואה הניידים, מכיוון שהוא דורש כי המטופל יגיע לבית החולים וליחידת השבץ במספר רגעים קריטיים הנאמדים כעד שלוש שעות (במקרה של מתן דרך הוריד) מהופעת התסמינים.
חשיבות התרופה היא רק במקרים של אירועים מוחיים, אשר נגרמו מקריש דם, ולא מדימום מוחי, או מפרפור חדרים. בכדי לוודא גורם זה, יש לבצע תחילה בדיקת CT או MRI. הסיכון שיש לתרופה זו הינה דימום תוך מוחי ומוות. הטיפול ניתן רק במחלקות נוירולוגיות בבתי החולים ותחת השגחה רפואית וסיעודית צמודה. ההחלטה על הטיפול נעשית על ידי צוות המחלקה כאשר נשקלים כל הפרמטרים בעד ונגד הטיפול.
הליך הטיפול באמצעות TPA
בתחילת שנת 1996, החלו להשתמש בארה"ב ב- TPA המוזרק לווריד. השימוש בתרופה זו, החל בישראל רק בשנים האחרונות, כחלק מטיפול דחוף במטופלים אשר הגיעו עם אבחנה של שבץ מוחי איסכמי. טיפול זה היה יכול להיעשות רק בחלון טיפולי קצר (כשלוש שעות מרגע הופעת התסמינים), מכיוון שלאחר פרק זמן ארוך יותר, תאי העצב ניזוקים בצורה בלתי הפיכה מהיותם חסרי חמצן. מבחינה מעשית, חלון זמן זה הינו קצר ביותר ומקשה על המטופלים להגיע בזמן לבית החולים.
משנת 2004, ניתן אישור מרשות הבריאות האמריקאית (FDA) להזריק את התרופה לעורק, בתהליך של צנתור. בצנתור עצמו, מכניסים קטטר מאזור המפשעה עד לאזור במוח, ושם מבצעים את הזרקת החומר. יתרון השיטה היא שההזרקה נעשית בצורה סלקטיבית יותר, וללא איבוד חומר במרכזים לא רלבנטיים.
שיטה זו אפשרה את הגדלת חלון הטיפול לשמונה שעות מרגע הופעת התסמינים. הרחבת פרק הזמן הניתן לטיפול יכול להתכתב עם אילוצים אחרים כמו מהירות הנסיעה, הופעת התסמינים באופן הדרגתי ועוד, אולם הצנתור הינו פרוצדורה ייחודית אשר חייבת להיעשות על ידי מומחים בתחום, במרכזים ומחלקות המיועדות לכך. בישראל קיימות רק מספר מחלקות מסוג זה, הממוקמות במרכז הארץ.
התווית נגד מתן TPA
כאמור, פרק הזמן אשר תרופה זו עשויה לעבוד באופן יעיל הוא קצר יחסית. לחולים צריכה להיות מודעות רבה לתסמינים של אירוע מוחי, בכדי שהם יוכלו להגיע כמה שיותר מהר לבית החולים. תסמינים מחשידים עלולים להיות חולשה חולפת בצד אחד של הגוף או קושי בדיבור, בהליכה ועוד.
מכיוון שיש צורך בבדיקות מקדימות לפני הטיפול בכדי לשלול דימומים, יש צורך בזמן רב. ישנם מקרים בהם התסמינים מידיים, והאדם עלול לאבד את הכרתו. במקרה ומתגלה דימום מוחי, ישנה התווית נגד לטיפול ב – TPA, ופעמים רבות, יהיה צורך בצנתור פולשני.
מעבר לכך, חולים אשר מגיעים חסרי הכרה כאשר מתגלית חסימה בכלי דם גדולים המובילים דם לגזע המוח, לא יתאימו אף הם לטיפול ב – TPA, אשר נמצא לא יעיל בחסימת כלי דם גדולים. יש לזכור כי עלולים להיות סיבוכים לטיפול ב TPA, כאשר הוא ניתן דרך הוריד, כמו דימומים.
על פי מחקרים שנעשו ב 6% מהמקרים המטופלים יתגלה דימום בדרגת חומרה זו או אחרת. עם זאת, יעילותו של הטיפול אינה מוטלת בספק, ופעמים רבות הוא נמצא כטיפול היחיד אותו יכול המטופל לקבל.